חושנייה- יום כיפור- יום שבת 6/10/1973

בשעה 13:55 מיגים סוריים מפציצים את רחבת הטנקים של פלוגה ז' בהפתעה.

מטח של פגזים יורדים עלינו ומיד נכנסים לתוך הטנקים וסוגרים מדפים ומתחילים בתנועה לעבר מוצב 111. מתמקדים ברמפות הצפוניות.

מול עיניי בשטח הסורי מתגלה ענן אבק של דהירת טנקים וכל הצבא הסורי שמתקדם לעברנו עד תעלת הנ"ט. במוצב 111 מגיעים 4 טנקים מפלוגה ז' ו-4 טנקים מגדוד 53.

סה"כ 8 טנקים מחטיבה 188 מול כ- 200 טנקים סורים והפצצה ארטילרית.

מתנהל קרב קשה ביננו והמון אש שריון.

בשעה 17:00 לערך מזהים חדירת טנקים סוריים מדרום למוצב ו-3 טנקים מפלוגה ז' יורדים לכיוון האויב. מיד הטנק שלי 1ב נפגע מפגז טנק סורי.

מפקדי הנערץ צבי מזרחי ז"ל מתרסק ונהרג ואני טען קשר נשרף בפניי והסרבל שעל גופי נדלק ונשרף.

נטשתי את הטנק ובעודי קופץ מהטנק נפגע שוב הטנק מפגז סורי שני. מתברר שהתותחן צבי מנצבך ז"ל נפגע מפגז זה.

רצתי לכיוון מוצב 111 כמרחק של 400 מטר , כשהגעתי טיפל בי חובש מגדוד 50 אמנון חבר. במוצב שכב פצוע קשה סמג"ד 53 שמוליק אסקרוב והיה צורך דחוף לפנותו לבי"ח.

פינו את שמוליק וגם אותי לבי"ח זיו צפת. קיבלתי טיפול בפניי עם נייר אלומיניום למניעה והחמרה של הכוויות (בזכות הטיפול הראשוני של החובש אמנון חבר).

כשבוע לאחר האשפוז הגעתי לג'וליס ב"ס שריון ומשם נשלחתי חזרה לפלוגה בג"חדר ולאחר מכן חורף קשה בתל- או נודה ולאחר מכן למובלעת הסורית בחרפה. זאת עד השחרור מצה"ל.