בתחילת המלחמה היו ימים קשים בהם טייסים רבים הופלו והמורל היה ירוד מאד.

תמיד אזכור את אותו יום בתחילת המלחמה בו עלה לב ארלוזור "זוריק" מפקד כנף 1 האהוב לטיסה מבצעית מעל תעלת סואץ כדי לעודד את פקודיו.

לעולם לא אשכח את חריקת הבלמים כאשר נהגו החזיר את הרכב למפקדה עם הכובע שלו מונח מאחורי החלון.

הוא יצא עם טריקת דלת רועשת ולא מצא את מקומו. ישר הבנו שהמפקד האהוב שלנו לא יחזור.

זוריק היה כשמו כן הוא - כולו לב. אדם מיוחד במינו ואבידה גדולה לעם ישראל, יהי זיכרו ברוך.

כמו כן אני זוכרת את מתקפות ה"פרוגים" הרבים שנחתו בבסיס וגבו מחיר כבד בנפש.