יהודה טרבלסי
כמובן שבת יום כיפורים בית כנסת יפו שעה 14:00 חייל צעיר בן 20 מחפש טרמפים לכיון הבסיס ...מגיע לבסיס מקדם אותי אותנו פיצוץ אדיר חשבנו מפגיזים את הבסיס בדיעבד הסתבר שמטוס ניסה להנחית חירום והתפוצץ לפני המסלול.
הגעתי מוצא עצמי חייל סמל אחראי על כל מצבורי החימוש תחמושת, מעלי בדרגת הפיקוד היו 2 רסרים אחד מהם לרוע המזל עבר לתל נוף שבועיים לפני המלחמה, והנותר היה נתון במחלה. כלומר אני הייתי היחיד כמעט שהכיר כל מצבור כל מחסן כל מרעום מצאתי את עצמי בסיטואציה שאני הקטן צריך להנחות לפקד על מילואימנקים רבים רבים, בדרגות שונות, שנשלחו אלינו לעזרה.
כמובן שלחו אלינו לעזרה גם פרחי טיס על מנת לסייע לשנע תחמושת להרכיב פצצות ועוד באחד המשלוחים שקיבלנו מהאמריקאים היו הפצצות מוץ שהיו אמורות להתמודד עם הטילים המצריים בעוד אנחנו פורקים ומרכיבים באחד הארגזים היו נחילי דבורים שהתפרצו ועשו בנו שמות ...
כמובן שהיתה אנדרלמוסיה גדולה אבל היו חייבים את הפצצות מוץ לטייסות המשכנו להתקין להרכיב ולשלוח כמובן שעשינו את המיטב והמירב בנסיבות שנוצרו ולאחר מספר ימים קשים חזרנו לחייך גם בשדה הקרב להפוך את הקערה על פיה ולנצח בגדול אגב סיפור הדבורים התפרסם גם בזמנו בבטאון חיל האוויר.