גדוד 12 פוצל לשניים בתחילת המלחמה: חצי גדוד עלה צפונה עם המג"ד יענקל'ה שחר ז"ל לכבוש את החרמון, והחצי השני, בהובלת הסמג"ד ארווין לביא התקדם מדרום לקראת הפריצה למובלעת הסורית.

לפנות ערב קיבלנו הוראה להיכנס לחניית לילה לפני (מזרחה) שורת טנקים של חטיבה 7, כדי לשמור עליהם ממזרח. החניון היה בחושך ובשקט מוחלטים במשך כל הלילה. עם דמדומי השחר, משמרת השמירה האחרונה העירה את הכוח שלנו ואת כח הטנקים של חטיבה 7.

הכוח שלנו התארגן ועזב את המקום תוך פחות מ-5 דקות. הסיבה לתזוזה המהירה: עם עלות השחר גילינו שאנחנו חונים בתווך שבין כח הטנקים של חטיבה 7 לבין כח טנקים סורי שחנה פחות מ-500 מטר מזרחה מאיתנו. זה היה אחד הרגעים המפחידים ביותר (אם לא "ה"-מפחיד) שחוויתי במהלך המלחמה.