N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אורי ויבל

חיל התותחנים
אוגדה 252 - ללא חטיבה ספציפית
ללא קרב ספציפי

יומן מלחמה

אכן יש אצלי דבר כזה, יומן מלחמה, הוא נכתב במהלך הקרבות, בחולות סיני ובצד השני של התעלה, ב"אפריקה"

פיסות זיכרונות מימים מדממים, כתוב על דפי " יומן משרדי תשל"ד 1973-4" של חטיבת הבנין, בין ה-8 לאוקטובר, היום בו הצטרפתי למלחמה, ל-26 של אותו חודש. בבוקר השמיני לאוקטובר, בעת בניית סוכה לילדי הקיבוץ הגיע הקריאה, עליתי על מדים נופפתי מרחוק לשלום ויצאתי לבלתי ידוע.

מאותם דפים שהצהיבו עם חלוף הזמן, עולה סיפור של הישרדות וכאב, דם וחידלון ושבבים של תקווה.

20.10.73 בוקר חם, הגדוד מתכונן לצליחה, לילה קשה עבר עלינו, הדי הקרב בחווה הסינית ושמועות על חוליות קומנדו מצריות שמסתובבות בשטח, לא נתן לנו מנוחה, קיפלתי את השמיכות לאחר ניעור החול שדבק עליהן, ופתאום הרגשתי כאב עז בירך, ועקרב קופץ ובורח, מייד גופי התחיל לרעוד וזיעה קרה שטפה את כולי, חובש רץ אלי קשר לי את הרגל מעל העקיצה, מייד העלו אותי על ג'יפ וטסנו ל תאג"ד.

בדרך חשבתי שיהיה ממש מצחיק למות מעקיצת עקרב באמצע המלחמה, הנהג עם הג'יפ חזר לגדוד ברגע שהגענו למרפאה, החייל שנשאר איתי הדליק סיגריה, קח תירגע , עזוב אני אומר לו, לא עישנתי בחיים ועכשיו אני אתחיל לפני שאני הולך למות, אבל אחרי שתי זריקות התחלתי לחזור לעצמי.

חלק מהגדוד, חצה את התעלה, , רצנו כל הדרך חזרה לא רצינו לאבד את השיירה, הסתובבנו בין הכילים והמשאיות שנעו מערבה, עד שמצאנו את החבר'ה שלנו, עלינו על אחת המשאיות, בעשר וחצי הגענו קרוב לצליחה שם על גבעה צמודה למוצב, הם היו שורות של אלונקות מכוסות בשמיכות, חללי גדוד 890 של הצנחנים שנפלו בחווה הסינית, לא הספקנו לעכל את המראה העצוב ומטח קטיושות עלינו.

קפצנו, בקושי הצלחתי לחבוש את הקסדה והשתטחתי מאחורי גבעונת, שוב צעקות של פצועים, ברגע שהשקט חזר קפצנו על המשאית והשיירה חצתה את התעלה, מעלינו כל הזמן מתנהלים קרבות אוויריים, מדי פעם רואים כילים מפויחים בצדי הדרך, וגוויות של חיילים מצריים, , בערב הגענו לגדוד, שהתמקם בג'בל ג'ניפה, מערבית לאגם המר.

21 באוקטובר, הגדוד פתח בהרעשה ארטילרית כבדה לעבר עמדות המצרים , מהגבעה שלנו רואים את התנהלות הקרב, באופק קרבות שין בשין האויב ממשיך להרעיש ארטילרית, ואנחנו לא מפסיקים להפציץ, לקראת הצהריים יצאתי עם משאית להעמיס תחמושת, התרחקנו כמה מאות מטרים מהגדוד ובאותו רגע ירדו עלינו שלושה מיגים , הכדורים שרקו מסביבנו , תפסנו מחסה הרחק מהמשאית , מטוסי האויב היטילו כמה פצצות שפגעו בסוללה שלנו.

כאשר חזרנו עם משאית מלאה תחמושת, ישר מהרכבת האווירית של האמריקאים, מצאנו שנפגעו כמה כילים, מספר חיילים נפגעו ולצערנו נהרג.

סמל יוסף שרון (שרעבי) ז"ל