קרב על מוצב בוצר

כשמלחמת יום כיפור פרצה הייתי מפק"ץ בבה"ד 1. נשלחנו לסיני ככוח לוחם. לקראת סוף המלחמה הייתי מ"מ בכוח ממוכן שהתגבש במטרה לכבוש את מוצב בוצר השוכן בדרום מזרח אגם המר הקטן, שננטש ע"י כוחותינו ונכבש ע"י ארמיה 3 של צבא מצרים.

את מוצב בוצר לא הכרנו. משימת הפלוגה שלנו הייתה לחדור למוצב מכיוון צפון במקום הנושק למים. אחרי הפצצה מאסיבית, עם דמדומים יצאו הכוחות משטחי הכינוס לשטחי הערכות. עברנו כבר את שלב ההתרגשות והפחד שלפני הלחימה.

עם חשכה החל רתק הטנקים לירות על המוצב, ואנו יצאנו ע"ג הזחל"מים לכיוון היעד בכיוון צפון מערב. כמ"מ1 נעתי אחרי זחל"ם המ"פ שצוות על כלי של המחלקה. המרחק בנינו היה גדול בלילה אפל, נוצר נתק ביני לבין המ"פ גם עקב התנועה המהירה.

לפתע אני נקרא בקשר ע"י המ"פ "קוקוד אחד בוא לחלץ אותי". המשכתי בתנועה בכיוון המתוכנן. זיהיתי את הכלי נטוי על צידו כתוצאה פגיעת מוקש נ"ט. התקרבתי אליו מאחור ונצמדתי אליו. אחד הצוערים התנדב לעבור לכלי הפגוע ולסרוק אותו. לא נמצאו סימני דם או נפגעים. חששתי שכל הצוות שבו נפל בשבי ע"י מארב מצרי ונלקחו במהירות מהאזור. נסעתי לאחור במטרה לנוע על העקבות (קוליסים) של הזחל"ם. בעזרת תאורת פנס כיוונתי את הנהג מהדופן האחורית לצורך יציאה מהאזור הממוקש.

נסענו כך בערך 20 מטר. פתאום אני מוצא את עצמי שוכב על עפר מחוץ לזחל"ם, שרוע על גבי. דממה מסביבי, מעלי שמים שחורים עם כוכבים, העוזי על החזה, דם נוטף מהאף לפה. תוך כדי התאוששות חשבתי שאני כבר בעולם אחר, ומה יהיה עם ההורים (אני בן יחיד).

לאחר זמן קצר חזרתי לעצמי. הבנתי שגם אנחנו עלינו על מוקש נ"ט. קמתי וצעקתי לכולם לחזור לזחל"ם הפגוע שלנו, שגם נטה על צידו השמאלי. בדקתי שכל הצוות נמצא בריא ושלם פרט לנהג שהשתהה לחזור. חששתי מאוד שאיבד את רגליו, אך לא, הוא עף מעל סיפון הכלי ונפל על הקרקע.

נכנסנו לזחל"ם וחיבלנו בו כדי שהמצרים לא ישתמשו בו. השמדנו את המאג שהיה מחובר לכלי. לא היה לנו קנה רזרבי. פתחנו מכלי דלק והחדרנו חול לתוכם. לקחנו את מכשיר הקשר ואת מפת הקוד "סיריוס". התרחקנו מהמקום בטור מדורג. באזור היה טנק מצרי בוער. החלטתי להגיע אליו כי זו נק' ציון טובה. הגענו אליו, שם נמצאו גם המ"פ וציוותו.

משם המשכנו בתנועה מבצעית רגלית לביצוע חבירה עם הגדוד כאשר המצרים עוקבים אחרינו באש מרגמות ונק"ל. בין פגז נפיץ לתאורה היינו מתרוממים ורצים לצאת מהשטח המוכה. גם בעת החבירה לגדוד ספגנו את הטרדת המרגמות באותה שיטה, תאורה, נק"ל נפיץ.

לצערי נפגע לידי צוער מרססי פגז ונהרג במקום סג"מ שלמה טבוך ז"ל.