רפי אלדד (אלחדד)
גוייסתי למילואים ב 7/10 היום השני למלחמה.
עוד באותו היום חויילתי והוצבתי לאחד הסטילים כאיש צוות ברדאר ובמלחמה האלקטרונית מקצוע שבו שירתת גם בשירות הסדיר ממנו השתחררתי באוגוסט 71.
כבר בהפלגה הראשונה באותו לילה צפונה התרחש קרב עם ארבע ספינות טילים סוריות שהיו מצויידות בטילים עם טווח של כ 50 קילומטר בעוד הטילים שלנו היו רק ל 20 קילומטר. מספר טילים נורו לעבר הספינה שלי ואף היתה ״נעילה״ עלינו של המכמ שלהם אלא שהצלחנו לשבור את הנעילה ובעזרת רקטות אבשלום להסיט מאיתנו את הטילים שלהם.
היו רגעי פחד לא מעטים כי אם חלילה טיל פועג בנו סיכויי ההישרדות כמעט אפסיים.
אבל בעזרת מפקד הפלגה קר הרוח לזארוס ובמיוחד מפקד שייטת הסטילים אלמ יומי שבקור רוח עודד ונתן בטחון הצלחנו יחד עם הספינות האחרות להטביע את הסורים.
ביתר ימי המלחמה עסקנו בעיקר בסיוע לכוחות אחרים ובאבטחת הגבול הימי. המלחמה בחיל הים שונה בתכלית מכוחות היבשה ודומה יותר לחיל האויר.כל לילה יצאנו למשימות אבל בבוקר היינו בחזרה בנמל חיפה ואפשר היה לנוח להירגע ולהתכונן ללילה הבא.
השתחררתי אחרי 33 ימים ואלה שגוייסו אחרינו כבר נאלצו לשרת מספר חודשים במילואים.
מלחמת יום כיפור זכורה לי כשעתו היפה ביותר של חיל הים.
אחרי המלחמה הבנתי עד כמה אנחנו היינו בני מזל בעוד מדינת ישראל וצהל ספגו מכה קשה ביותר שאולי עד היום לא התאוששנו ממנה.