בפרוץ המלחמה שהיתי בקורס חובשים בצריפין, כחלק משרותי כעתודאי לרפואה. בלילה לפני פרוץ הקרבות העירו אותנו בהודעה שעומדת לפרוץ מלחמה, והחלו לשלוח מהבסיס את כל חניכי הקורסים שהיו סמוכים לסיום.

עד היום אינני מבין איך אני ידעתי בצריפין על המלחמה שתפרוץ כעבור 12 שעות, בעוד חיילי המעוזים בתעלה לא עודכנו. אחרי תקופת זמן הוציאו גם אותנו ליחידות. אני שובצתי ליחידת בית החולים שדה ששוכן בפאיד מעבר לתעלה. מיד עם הגיעי לשם, הגיע פצוע קשה מאד שנפגע מכדור של צלף בבטנו.

תחת עיני בוצע בו ניתוח חרום. אני אמנם הייתי סטודנט צעיר לרפואה אבל זו הייתה הפעם הראשונה בו ראיתי בטן פתוחה של פצוע, עם דם רב שניגר, ולחשוב שרק מספר שעות קודם לכן עוד הייתי בצריפין במרכז הארץ, ובאחת נחשפתי לזוועות המלחמה.