N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

חיים דנינו

חיל הרגלים
חטיבה 1 (גולני)
כיבוש המובלעת הסורית

מתחיל מערב יום כיפור.

הגדוד מתארגן ליציאה לרגילה ואיך שאחרון החיילים מאפסן את ציודו מגיעה הודעה על ביטול החופשה והישארות בבסיס בכוננות.

ביום כיפור במהלך הצום פתאום אני רואה מטוסי מיג מעל חיפה ומיד נשמעת אזעקה.

המ"פ שוקי ויאטר ז"ל קרה לי ואמר שהוא מבין שאני מכיר את מיקום הימחי"ם ליד צומת התענכים (גרתי במושב ברק בחבל תענך). ביקש שאקח איתי כ 3 חיילים אסע לימ"ח, ושם אני אמור לקבל כ 12 זחלמים עם צידה ולהגיע במהירות לראש פינה, שם תחכה הפלוגה.

נסענו מיד לצומת וקיבלתי את הזחלמים. ומשם עלינו דרך עפולה לכיוון ראש פינה....

עם הגעתי לראש פינה בסביבות השעה 22.00 עלו כל הפלוגה על הזחלמים והתחלנו בעלייה לכיוון מסעדה. בשעות הבוקר המוקדמות הגענו למבואות היישוב מסעדה. ועם אור ראשון חטפנו הפגזה מסיבית מאוד..בנס לא נפגענו.

במהלך היום הצלחנו למצוא מחסה מההפגזות ועם ערב התארגנו ללינת לילה.
למחרת נשארנו במקומנו...אך לצערנו הגיעו אלינו ההרוגים מהנסיון הראשון לכיבוש החרמון וזה היה מראה קשה לראות שורה ארוכה של אלונקות מכוסות בשמיכה צבאית.....

במהלך הימים הבאים לא היתה לנו פעילות. לפי הבנתי (לאחר המלחמה) המח"ט הכניס לקרבות את גדוד 12 ו-13 ואותנו הוא שמר כעתודה לטובת כיבוש החרמון.

בתאריך ה-11 לאוקטובר השתתפה הפלוגה בכיבוש המובלעת הסורית. תפקיד הפלוגה היה כיבוש מוצב תל חדר.

המחלקה שלי בפיקודו של יוסי פצ'ניק ז"ל נבחרה להיות המחלקה המובילה ואותי עם 2 חיילים כצוות המוביל בתוך תעלות המוצב. החל הקרב למזלנו רוב חיילי המוצב הסורי נפגעו מהתקפות המטוסים והטנקים שלנו...וכשהתחלנו בטיהור התעלות היתה לנו התנגדות מועטה ודלה.

היתיה התקדמות של כל הכוחות בתוך השטח הסורי. כשגדוד 12 ו-13 מובילים ואנחנו מאחור.

גדוד 12 כבש את הכפר מזרעת בית ג'אן ונלחם שם מספר ימים. באחד הימים הגיעה אלינו משאית מלאה ברובי מ16 והמון תחמושת. הנשק והתחמושת הועמסו על 2 זחלמים האחד שלהסמ"פ אודי לוטנר והשני על שלי. ונסענו לכיוון מזרעת בית ג'אן בכדי להעביר את הנשק והתחמושת ללוחמים של גדוד 12.

הגענו בסמוך לכפר והיתה שם צומת מטווחת ללא הפסקה על ידי הסורים. יצאנו כל זחלם בנפרד כדי לעבור את הצומת המסוכנת...ולמזלנו הצלחנו לעבור מבלי להיפגע.

בתאריך 17 לאוקטובר קיבלה הפלוגה הודעה כי בגבעות מעל מזרעת בית ג'אן יש חיילי קומנדו שצולפים על חיילי גדוד 12 ופוגעים בהם. נתבקשנו לצאת במהירות לגבעות. מחלקה 1 שבה הייתי נשארה עם המ"פ. מחלקה 2 בפיקודו של בני ברבש.

שוקי פקד עלי לקחת כמה חיילים ולבצע איגוף מימין לנסות ולפגוע בסורים. רצנו והגענו למצוק...

נשכבתי והבטתי למטה ומולי היה קנה של קלצ'ניקוב שירה בי..למזלי לא נפגעתי. ומיד חייל הוציא רימון וזרק על הסורי והרגו.

החלו כדורים לשרוק סביבי עשיתי פזצטא וראיתי סורי שמכוון ויורה עלי. כיוונתי את רובי ובאותה שנייה שבה לחצתי על ההדק נפגעתי. ביד שמאל.

דן רונן ז"ל פינה אותי לתאגד..

לזכרם של חברי שלא חזרו מההר....