אני יושבת עם עצמי במרפסת שלי וחושבת,

עוד מעט רתם הבן שלי בן 50.

רתם נולד ב 9.10.1973 היום השלישי למלחמה.

3 ימים לאחר פרוץ המלחמה נסעתי ללדת את רתם בני, כאשר בנצי אביו של רתם שהוא צנחן כבר נמצא מהיום הראשון למלחמה בחרמון.

הלידה של רתם ביחד עם המלחמה הייתה מאוד קשה! חודש שלם לא שמענו מבנצי, באותה תקופה לא ידעו את המין לפני הלידה ובנצי לא ידע שנולד לו בן.

מכיוון שבנצי ידע שאני לקראת הלידה הוא התקשר לקיבוץ נען שבו חיינו, לטלפון של אחד העובדים בקיבוץ, ורק אז בנצי התבשר שנולד לו בן. הייתה התרגשות גדולה! חברת נען שהייתה במעיין ברוך הביאה להם בקבוק יין וכל הפלוגה של בנצי הרימו איתו כוסית והשמחה הייתה גדולה!

כשחזרתי מבית חולים קפלן לקיבוץ חיכתה לרתם מיטה יפה בבית הילדים, למזלנו הקיבוץ היווה מקור תמיכה גדול מאוד באותם ימים קשים במדינה.

את הברית לרתם קיימנו במרפאה של קיבוץ נען בלי בנצי, את השם רתם בחרנו כשעוד הייתי בהריון ולפני פרוץ המלחמה, בחרנו בשם רתם כי הוא מתאים לבן וגם לבת.

לאחר חודש כשבנצי חזר מהקרב ההתרגשות והשמחה היו כפולים ומכופלים. אני לא מאמינה שעברו כבר 50 שנה.....