הייתי ילדה בת 9. אני זוכרת את אבא שלי ז"ל מקשיב לטרנזיסטור כשחזר מוקדם מבית הכנסת. זוכרת שההורים שברו את הצום לאור מנורת לילה בגלל האפלה. זוכרת שעשיתי סיבוב עם סבתא שלי ז"ל מסביב לבית, לוודא שלא רואים אורות מהבית. זוכרת את אנשי הג"א קוראים לאנשים לכבות את האור. זוכרת שצבעו את פנסי המכוניות בכחול. זוכרת שירדתי למקלט באמצע הלילה עם השמיכה שלי. עצוב