לאחר טירונות שלב א' גולני נשלחתי לקורס קשר, צ"ן בה"ד 7. משם נשלחתי לפקוד דרום (טירון). יום לפני המלחמה, יום שישי נשלחתי באוטובוס לאום חשיבה. הגענו ביום שבת בבוקר. נאמר לי מצוות הקשר (הום חשיבה הייתה מחולקת לשלוש גבות / חלקים קשר עם בונקר הפיקוד, נון מ"מ, מודען) מהבונקר של הקשר שהלך להיות תרגיל גדול מצרי. אני תק"ש קשר בשעות הצהרים מכוון את האנטנה לכוון הארץ כדי לייצר קשר טלפוני עם 24/32 ערוצים.

פתאום משום מקום 4 סוחוי 9 מעלי במבנה { מטוסים עם דגל מצרי}, מבצעים צלילה ראשונה { אני ראיתי את הקסדה והמשקפים של הטייסים - צללו לגובה נמוך מאוד. לתומי, חשבתי שזה התרגיל במצרי - טירון}, אני מסתכל על המטוסים ובצלילה שנייה הם מורדים פצצות על שלוש אנטנות עם בסיס רחב, ולא מצלחים לפגוע האנטנות.

בצלילה השנייה עמדת הנ"מ נזכרה שהם מטוסים מצרים וירו לכוון המטוסים והפילו מטוס אחד. ברגע זה שידרנו שהמלחמה התחילה {לפי דעתי זעות הייתה ההפצצה הראשונה של המלחמה}. למחרת יום ראשון או שני אני לבד בשטח מחוץ לבונקר, אני רואה את משה דיין במרחק 10 מטר (אני והוא היחידים מחוץ לבונקר), הוא ניראה לי מכונס בתוך עצמו. למחרת או באותו יום נשלחתי למיתלה לאוגדה 232 (כי לא היו לאוגדה מערכת קשר רדיו טלפוני ניד').

הגעתי למיתלה והתמקמתי ליד הבונקר. המצרים עם התותחים 130 מ"מ היו מטבחים את הכוון של התותחים על האנטנה/התק"ש של הצ"ן (שהייה צמוד לבונקר). עד שחפרו לנו שוחה עמוקה ורק האנטנה בלטה. בבנקר, במערכת הקשר הV.R.C, שמענו את גורדיש מבקש מקומו של האלוף מנדלר, וברגע שמסר מיקום מיד תותחים 130 מ"מ נורו לנגמש. לאחר תקופה חצינו את התעלה ונסענו לכוון העיר סואץ. בחתימת הסכם ב101 נשלחנו להתמקם ליד אוהל החתימה.