חיים הרשקוביץ
ביום שבת בבוקר הקפצתי את אחותי שהייתה חיילת בשירות סדיר לבסיס סירקין. הבנתי שיש מצב חירום וציפיתי שאקבל צו קריאה כפי שקיבלה אחותי. לאחר שלא קיבלתי שום קריאה, החלטתי ביוזמתי ליצור קשר, ביום ראשון, לאחר שהמלחמה פרצה, עם גדוד הצליחה שלי (מס' 634) שבו שירתתי והם מסרו לי להגיע לצומת בית דגן.
הוריי הקפיצו אותי למקום המפגש, חוילתי ומשם הסיעו אותי לימ"ח בסמוך לנחל הקישון. קיבלתי לרשותי משאית עם ציוד אספקה וחבילות לחיילים וציוו עלי לנסוע לבסיס רפידים בסיני שם כבר נמצא גדוד הצליחה (תמסחים - 634) שהיה כולו בהמתנה במקום. קיבלתי ציוות לאחד מהתמסחים במסגרת תפקידי כנווט.
לקראת מועד הצליחה, כל הגדוד צורף לאוגדת שרון והחל בתנועה בציר עכביש ביום 15/10. הציר היה עמוס מאד ושופלים סייעו לפנות את הציר על מנת שנגיע לתעלה. בלילה של ה-15/10 התחולל מעלינו הקרב העקוב מדם ב"חווה הסינית", מבלי שנהיה כלל מודעים לטרגדיה שהתחוללה שם.
ביום ה-16/10בשעות הבוקר המוקדמות התחלנו להעביר טנקים ראשונים של חטיבה 421. מעבר התעלה הראשון עלה בהצלחה והורדנו טנק אחד בגדה השניה של התעלה. מיד לאחר הורדת הטנק חטף התמסח שלי פגיעה ישירה שהשביתה אותו לגמרי. אני נפצעתי ופוניתי לתאג"ד ומשם הוטסתי לבי"ח בילינסון. הייתי מאושפז במשך כשבוע ולאחר שהחלמתי חזרתי לגדוד שהיה ממוקם בג'בל ג'ניפה. הייתי מגויס בסה"כ כ-6 חודשים בסה"כ.