בשחר 16 לאוקטובר 73 תחילת הניצחון במלחמה. ערב קודם התארגנו בשטח כינוס חטיבתי , בפיקודו של המח'ט אמנון רשף, חטיבה על מלא מעל 100 טנקים ונגמ"שים ועוד משאיות תחמושת דלק וחימוש. עם חשיכה פרצנו לתוך מערכי הצבא המיצרי, בתפר בין הארמיות 2 ו'- 3.

על ליל הגיהנום נכתבו ספרים רבים, קרבות של טנקים בטנקים במרחק מטרים ספורים, מסביב להבות אש של טנקים נגמשים ומשאיות מתפוצצות. חיילי חי"ר מצרי מתרוצצים בין הכלים יורים לכל עבר, אנחנו יורים ודורסים, הטנק שלנו נפגע בזחלים. לידנו זיהינו טנק והצוות עומד לידו חסר אונים. לשאלתנו מה קורה נאמר לנו שמפקד הטנק נהרג. הוא מפקד הפלוגה (כספי). הוצאנו את גופתו על אלונקה העברנו אותה לצוות שלו וליחידת הפינוי, החלפנו טנקים והמשכנו בלחימה.

אט אט לקראת בוקר זיהנו שהלחימה נפסקת. המח"ט קיבץ את כל הכלים התקינים מסביבו. נשארנו רק 7 טנקים. עם שחר ראינו את אחרוני הטנקים המצריים נסוגים מערבה, בטווח לא יעיל לירי שלנו. מאותו רגע התחיל הנצחון של מלחמת יום הכיפורים. נס גלוי ראינו כאשר נשארנו 7 טנקים והצבא המיצרי נסוג מלפנינו. כמו שנכתב, האחד יניס אלף ושניים רבבה 7 טנקים והצבא המצרי.