במוצאי כיפור , הוזעקתי ע״י שכנתי, קיבלתי שיחה מהבסיס שבו שירתתי, והתבקשתי להגיע בהקדם לבסיס. בחוץ היתה האפלה, הגעתי ע״י טרמפים לבור של חיל האוויר, כאשר במורד המדרגות ראיתי את משה דיין, דדו ומפקד חיל האוויר.

שירתתי 50 יום, עד שוך הקרבות. בתקופה זו נפל בשבי חברי הטוב מנחם ריטרבנד בשבי במצרי. הוא חזר לאחר המלחמה ואיבד את עינו בשבי. אחי צביקה וולקן שירת כמכונאי בנפח ברמת הגולן, גם הם נאלצו לרדת כאשר הסורים החלו לתקוף ברמה.

המלחמה הזו הייתה טראומה, ובה התגברנו עליה, כעת הגיע הזמן להתאחד להפסיק המלחמות ביננו ולצעוד יחד לעתיד פורח בונה וטוב.