שמיים נקיים

מלחמת יום הכיפורים שלי

האזעקה שנשמעה ברחבי הארץ, סמוך לשעה 14:00 בצהרי יום שבת, יום הכיפורים, ה- 6 באוקטובר 1973 קטעה באחת את דממת ושלוות החג.

שלווה? לא בדיוק. במהלך החג, הקדוש ביותר לעם היהודי, נעו כל הזמן בכבישים כלי רכב צבאיים, אשר הפרו

את קדושת החג וגרמו לחוסר שקט בקרב כולם.

בערב החג, כמדי שנה בשנה, נפגשנו כל החבר'ה אצל דליה חביה. דליה גרה בשכונת יד-אליהו שבמזרח תל-אביב, במרחק כשני ק"מ מביתי. בעודנו רובצים על הדשא וזורקים בדיחות, (אילנה אמרה שהיא לא יודעת איך להעביר את הצום בקלות, ואני אמרתי לה שאם היא תאכל – יהיה לה קל...) שמענו רעש של כלי רכב מהכביש.

ניגשנו לראות מי 'הכופרים', וראינו רכבים צבאיים: משאיות, ג'יפים וטנדרים הנוסעים הלוך ושוב.

סיפרתי לחבר'ה, שבדרכי לכאן ראיתי גם שיירות שנסעו בכביש הטייסים (שם גרתי) לכוון דרום.

כולם אמרו שבטח 'יש משהו'. חשבנו שזו התארגנות לקראת פעולת תגמול כלשהי, אבל אף אחד לא שיער שמחר תפרוץ מלחמה.

יום קודם לכן, ביום חמישי 4.10.1973, החזרתי ציוד בבקו"ם וסוף סוף השתחררתי מהשירות הסדיר. שלוש שנות שירות שהצטרפו ליותר משנתיים בביה"ס הטכני של חיל האוויר, ובס"ה יותר מחמש שנים צפופות וארוכות במדים. כל כך חיכיתי לרגע הזה, לרגע השחרור מצה"ל, שכל הזמן חשבתי על המסיבה שעמדתי לערוך בערב סוכות בביתי. מסיבת שחרור ביחד עם מסיבת יום הולדתי ה- 23, אליה הוזמנו כבר למעלה מ-60 איש.

בחודשים האחרונים לשירותי, ברצונם להחתים אותי לשירות קבע, לחצו עלי פיזית ונפשית מהגף הטכני,

'דחפו' לי יותר תורנויות 'ראש צוות' בימי חול ובשבתות, ביטלו לי נופש, ועוד ועוד. במקום לתת לי 'סוכריות' דחפו לי את המקלות...

אפילו בראיון שהיה לי עם רס"ן אבי לניר מפקד הטייסת, ביוזמתו, חודשיים לפני כן ב- 2.8.1973, העליתי את הסוגייה הזו, ואמרתי ללניר שאני 'מת' כבר להשתחרר אחרי יותר מחמש שנים ורוצה 'להריח' ולהתחיל את האזרחות. חלק מחברי היו משוחררים כבר מזה שנתיים – שלוש, חלקם הקימו עסקים, ספרו כסף, תכננו חתונה, שיחקו בבורסה.

הוא מצידו היה מאוד הוגן וישר, והבטיח לי שאם לא אקלט בשוק האזרחי (דיבר על אבטלה סמויה במשק),

הוא ישמח מאוד לקבל אותי ל'קבע'. כמו כן העביר לישראל יוסף הקצין הטכני את נושא החופשות שלי לבדיקה,

דבר שכמובן לא הועיל לי. ההיפך.

ביום רביעי 3.10.1973, יום לפני השחרור, הסתובבתי בבסיס עם 'טופס טיולים' והחתמתי את כל מי שצריך

על הטופס. בשלב מסוים נתקלתי בג'אג' (משה שני) מ.ע. אחזקה, ששאל אותי אחרי שחתם על הטופס, אם אני עושה 'שתייה'.