ב 20 אוק' עם שחר השלימה 'שקד' את טיהור התעלות במתחם 'אורחה' וטיהרנו את בתי הכפר סרפאום לאחר שנפתחה ממנו אש לעברנו. בבוקר זה נערכה החטיבה להמשך לחימה במגמה לכבוש את הרמפות שהמצרים בנו והכינו לכוחותיהם לתצפיות וירי לעבר כוחותינו בגדה המזרחית של התעלה. בשל השטח הסבוך מבחינת צמחיה ותעלות מים שחרצו את שטח החיץ החקלאי, מח"ט 14 אמנון רשף תכנן את תנועת הכוחות באופן כזה שכוח חי"ר נע רגלית וטיהר את השטח, אחריהם נעו הטנקים לחיפוי וירי במידת הצורך.

כשהשטח טוהר, הטנקים המשיכו ועלו על הרמפות כדי לירות על הכוחות המצריים שחנו בגדה המזרחית של התעלה בתוך סיני. שם עשינו את הפעולה יחד עם מתן, מ"פ הטנקים. אמרתי לו: 'אנחנו נדבר איתך בקשר, אנחנו הולכים לפניך'. הוא אמר: 'בסדר גמור, אני מאושר'. היה שטח מלא צמחיה, סרקנו לפניהם וכבשנו את רמפות ששלטו על התעלה ממערב. כבשנו את 'פרח' 6521 ובצהרים השתלטנו על רמפה 'פוקסטרוט' ג'. אז ראינו מולנו את הכוח העצום של הארמיה השנייה, שנמצא בתוך סיני.

22.10.73 - בהוראת אריק שרון המשיכו הכוחות בתנועה במגמה להשתלט על שטחים נרחבים ככל האפשר, כולל תנועה צפונה אל עבר פאתי העיר איסמעיליה. בשעות הצהריים התחילו להגיע ידיעות על הפסקת אש צפויה, וניתנה פקודה ממפח"ט 14: על 'שקד' לחבור לגדוד טנקים 184 ויחד עם פלוגת ההנדסה החטיבתית לנוע צפונה ככל הניתן לאורך ציר 'חבית' (הציר בחלק המערבי), עד הפסקת האש הצפויה. הכוח החל בתנועתו צפונה, בראשו כוח השריון כדי לפצח עמדות סאגרים ולרתק כוחות מצריים שנעו בשטח. אחריהם כוח הנדסה לפנוי מוקשים ולבסוף סיירת שקד לטהר את השטח מחיילים מצריים שעדיין נלחמו ולקחת בשבי את אלה שנכנעו. על גשר תעלת המים המתוקים, על 'חבית' 27, 'שקד' לחמה בעוז נגד מצרים שהתמקמו סביב הגשר.

לאחר מכן נענו צפונה לאזור שבו התרכז הכוח החטיבתי בפיקוד המח"ט. לעיתים רצנו לפני הטנקים ולעיתים אחריהם, היו כל מיני חושות של המצרים שניקינו. לא הייתה התנגדות משמעותית. הגענו לנפישה שהיא מדרום לאיסמעיליה, יש שם תעלת מים מתוקים. הכוונה הייתה לפרוץ דרך גשרי נפישה, צפונה ולהגיע לרכסים השולטים על מערב איסמעיליה. המצרים במנוסתם פוצצו את גשרי נפישה ובכך נמנעה הפריצה צפונה. מפקדת החטיבה, גדוד 184 וכוח 'שקד' מתוגבר (כוח שמוליק הוכפף לנו), התפרסו בשטח בואכה תחנת הרכבת מחטת נפישה.

למחרת, 23.10.73 החטיבה ביססה את השליטה במרחב. גדוד 184 ביחד עם 'שקד' נעו לעבר ציר 'נורה' ופנינו בציר מערבה, במקביל לתעלת המים המתוקים שהובילה מערבה. באזור 'נורה' 31 התפתח קרב בינינו לבין כוח מצרי. הקרב עצר אותנו מלהתקדם. למחרת הפסקת האש השנייה נכנסה לתוקפה ב-24 לחודש.