ליל 15-16 אוק' - כוח 'שקד' שנע אחרי גדוד טנקים 407, הגיע לצומת 'לכסיקון' - 'נחלה'. בשלב זה הכוח התפצל. אני כמג"ד יחד עם לוחמי פלוגה ד', פניתי בצומת שמאלה ונעתי על 'נחלה' למערב, בציר בוצי מאד לכיוון מוצב 'מצמד'. המשימה הייתה לכבוש את המוצב מידי המצרים. תנועה זאת לוותה על ידי 3 הטנקים שהוקצו לנו בפיקודו של סרן גבי ורדי. הטנקים הובילו. אחריהם נעה פלוגה ד' בפיקודו של סרן אלי שגיא ואחריהם אני עם מפג''ד.

גדוד טנקים 407 נפגע קשות בצומת 'טרטור' - 'לכסיקון', ובעודנו בציר 'נחלה', נפתחה אש תופת מצרית בשעה 21:52, כק''מ מערבה מהצומת, וכל הזמן התעופפו פצצות תאורה שחשפו אותנו והתחלנו לחטוף ארטילריה וטילי נ"ט. הזחל"ם המוביל אחרי מח' הטנקים שהיה בפיקודו של אלי שגיא מ"פ ד', נפגע בפגיעה ישירה. בסבירות גבוהה היה זה מטיל סאגר. הזחל"ם נדלק מיד, וכל תשעת הלוחמים ובכללם המ"פ נהרגו. הזחל של אלי ז"ל התפוצץ ממש מטרים בודדים ממיקומי. ניסיונות להציל ולסייע עלו בתוהו, כיוון שהיו פיצוצי משנה מתוך הזחל"ם.

זה קרה באמצע הדרך ליעד, והזחל"ם הבוער חסם את ציר 'נחלה'. אי אפשר היה לעקוף אותו, כיוון שמשני צידי הציר השטח היה בוצי וטובעני. במקביל נפגעה פלוגה ג' של הסיירת שנעה אל עבר ציר 'טרטור' יחד עם יובל דביר הסמג"ד. מהלך האירועים בנתיב שלהם - נעו צפונה על 'לכסיקון' עד הצומת עם 'טרטור'. הם תיכננו לפנות שמאלה-מערבה ולנוע על 'טרטור' לעבר התעלה. לפניהם נעו 2 טנקים מגדוד 407. בשעה שאלו נעו על 'לכסיקון', נפתחה לעברם אש עזה מצומת 'לכסיקון' - 'טרטור'.

הכוח נפגע, והיה צריך לסגת חזרה ב'לכסיקון' לעבר צומת 'נחלה'. זו הייתה טראומה לא פשוטה. דיווחתי למח"ט ויובל בדיוק גם דיווח שהזחל שלו נפגע והמ"פ ארם צבר נפצע. בסך הכל בראייה גדודית היו לנו 14 הרוגים. 10 לוחמים שלנו ועוד 4 שנלוו אלינו כי עלינו גם עם מחלקת מרגמות 81, היו חבר'ה במילואים, שגם חלק מהם נפגעו. וכמובן פצועים רבים, כ 30 חיילים. דיווחתי בקשר והמח"ט נתן לי הוראה לחזור אחורה, להתארגן ודחף כוחות אחרים פנימה. לצומת 'נחלה' - 'לכסיקון' הגעתי גם אני עם שארית כוחותינו ועם מ"פ הטנקים ורדי. נעזרנו בפלוגת צוערים של בה"ד 1 שהייתה ת"פ שלנו.

התחלנו לארגן מחדש את כוחותינו ואת הכלים הכשירים, וכל אותו זמן המשכנו לספוג מטחי אש ארטילרית. למעשה כמחצית מהזחל"מים יצאו מכלל שימוש. אני זוכר את ליל הצליחה כלילה הנורא בחיי. המחשבה שעברה לי בראש הייתה קודם לחלץ לאחור את אלה שנפגעו. עודדתי ככל האפשר. היה קשה ביותר.