"פקיד השלישות כמעט התעלף שראה אותי מאחר והוא ידע שאני רשום ברשימת החללים"

שמי משה ליכטנברג. התגייסתי במאי 72 לחיל השריון., שירתתי בחטיבה 14 גדוד 184 פלוגה ח' בתפקיד תותחן בטנק מג"ח. יום שבת 6/10 החליטו מ"פ הפלוגה אליעזר כספי ז"ל להוציא אותנו לשטח בשעה 13:00. תפסנו עמדות בשטח תחת רשתות הסוואה ודקות מעטות לפני השעה 14:00 שמענו רעשים וקולות נפץ שהלכו והתגברו. מיד קיפלנו את רשתות ההסוואה והתקדמנו עם הטנקים לכיוון התעלה. דקות ספורות לאחר פרוץ המלחמה החלו דיווחים על נפגעים רבים טנקים שעולים באש צעקות בקשר וכל זאת תחת אש בלתי פוסק לעבר כוחותינו.

למחרת הטנק שלנו נפגע ועברתי לטנק המ"פ, בלחימה קשה השמדנו טנקים וכלי רכב משוריינים רבים וירינו מאות כדורים מהמקלעים לעבר כוחות היבשה המצריים. לחימה בסדר גודל כזה נמשכה מידי יום עד ליום 15/10 היום שבו הגענו לטסה לחמש את הטנק. בטסה פנה אליי סגן אלוף שאיני מכיר ושיבץ אותי בצוות עם יורם לוי מט"ק מהפלוגה, איציק שוורץ (שורצי) מילואימניק שהיה מט"ק בפלוגה ויצחק כהן מילואימניק (עד לפני כמה שנים היה שופט בית המשפט בנצרת) ונשלחנו לגרור דוברה לתעלה.

בדרך לתעלה חטפנו אש תופת מכל הכיוונים הטנק שלנו חטף פגז במנוע והושבת. נאלצנו לנתק את הדוברה מהטנק, תוך כדי הניתוק שני אנשי צוות נפגעו ,את הטנק גררו הצידה ע"מ לפנות את הציר. הזעקנו עזרה ולאחר כשעה הגיע כוח חילוץ נגמש אחד פינה את הפצועים לתאג"ד הסמוך והנגמש השני צירף אותנו ללוחמים. בנגמש היו מילואימניקים שירו ללא הפסקה על כוחות חי"ר מצריים. אנחנו ישבנו בתוך הנגמש ולא ראינו את הנעשה בחוץ ועזרנו להם בהגשת התחמושת.

לאחר דקות רבות של לחימה חטפנו פגז ,הנגמש התפרק ועפנו לחולות. כל אנשי הצוות שהיו בנגמש נפגעו. הצלחתי לקום מהחולות תפסתי את ידו של חברי מהפלוגה ורצנו להתחפר. ירו עלינו מכל הכיוונים עד שכוחתינו זיהו אותנו ובאו לחלץ את הפצועים הרבים. פינו אותי לתאג"ד הקרוב ורק זכור לי שהניחו עלי פתק "לא שומע". מהתאג"ד פינו אותי לתל השומר ולאחר מכן להחלמה וחזרתי לגדוד שהיה בפאיד (מצרים), הגעתי לשלישות בערב פקיד השלישות כמעט התעלף שראה אותי מאחר והוא ידע שאני רשום ברשימת החללים. מי שלא היה במלחמה הזאת לא יוכל להבין לעולם מה עברנו שם. בריאות ואריכות ימים לכולם.