N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אורית בן שוהם

עורף
אחר
ללא קרב ספציפי

הייתי ילדה בת 9 בבת ים.

התעוררתי ביום כיפור ולא הבנתי למה הרדיו דלוק וההורים שותים קפה. וכך גם בכל המרפסות בשכונה.

זוכרת שהוציאו אנשים מבתי הכנסת וגייסו אותם. רעש של מטוסים.

בימים שלאחר מכן נכנסו ויצאנו מהמקלט. החלונות כוסו בשחור - האפלה. חושך מוחלט ברחובות.

ברדיו שודרו סיסמאות כמו סיר בשר.

בבית ברחוב ההסתדרות מול בית של חברה שלי ראיתי משפחה זועקת וכואבת על אב המשפחה שנפל במלחמה.

הבנתי מעט. חשתי את האווירה.

תפסו אותנו לא מוכנים וספגנו אבדות רבות וקשות.