"אני לא זוכר את הצוות שלחם איתי, חור ענק ועצוב והלוואי שמי שלחם איתי יקרא שורות אלה ויזכיר לי."

לפני המלחמה, ינואר 1973, נפצעתי ולאחר השיקום סופחתי לסדנא מרחבית 704.

במלחמת יום הכיפורים לחמתי כמפקד טנק חילוץ. בתחילת דצמבר נפצעתי במובלעת ואיבדתי את הזיכרון. טיפול בתא לחץ במשך 3 חודשים ב 2018 החזיר לי קטעים מסוימים מהמלחמה.

תחילת המלחמה לגבי -

ביום שישי, יום לפני פרוץ המלחמה, בהיותי בבסיס שמעתי בקשר קריאות לעזרה מבסיס נפח ברמה.

בסדנאות היה טנק חילוץ שרמן, תיקנו, זיוודנו אותו ואירגנתי צוות שהתנדב לעלות איתי לרמה. התקדמנו עם הטנק לצידי הכביש עד כמה שהתאפשר והגענו לצפת בשעות הבוקר המוקדמות, שבת.

משם קיבלתי הוראה להמשיך ולהגיע לנפח במהירות המירבית.

עברנו את גשר בנות יעקב והתחלנו להתקדם לכיוון נפח על כביש 91, בדרך מצאנו טנק צנטוריון הפוך ולא רחוק ממנו טנק סורי, T62, נטוש.

בזמן שניסינו להפוך את הטנק שמענו את הדיי הפגזים. עם השרמן הקטן יחסית וללא כלים מתאימים לא הצלחנו להפוך את הצנטוריון. בטנק הסורי מצאנו ארגז סרדינים חריפים ומציות יבשות אותם אכלנו בימים הבאים.

ליד חושנייה ראינו בצד ימין בשטח הפתוח טנק שלנו פגוע ולא רחוק ממנו מספר רב של חללים קדושים שלנו. מזעזע מה שהם עברו לפני מותם.

לאחר שדיווחתי בקשר על מיקומם נאמר לי להמשיך לכיוון עמק הבכא.

כשהגענו לעמק הבכא, לגיהינום, בחיים לא ראינו כמות כזו של טנקים סורים, ציוד צמה, גישרונים הפזורים בשטח ומעל תעלת החסימה. כולם פגועים או נטושים וכאלה שנפלו לתעלה.

טנקים שלנו פגועים ואחרים נלחמים כמו שנאמר במשפט, 'מנשרים קלו ומאריות גברו' ויותר, חילצנו ותיקנו תחת אש מה שיכולנו, איפשרנו לצוותות, ללוחמים להמשיך בלחימה ולמזלנו אנחנו לא נפגענו.

באחד הערבים קיבלנו פקודה לצאת לעבר קונטרה, לכיוון דמשק, לחלץ צוות עם טנק צנטוריון. קיבלנו הודעה בקשר כי קומנדו סורי נמצא בשטח.

הרגשת הקלה רבה היתה כשמצאנו את הטנק, חיברנו אותו לשרמן, נתתי הסבר לנהג הצנטוריון מה לעשות. הצוותות הקיפו את הטנקים בנשק דרוך וכך התקדמנו, כשאני נוהג וגורר את הצנטוריון עד לנקודת המפגש עם חמ''ל החטיבה.

45 שנה אחרי -

בתאריך 7/12/2018, יום שישי, נפגשתי במקרה, במסעדה, עם גיבור ישראל, קהלני, שישב עם חבריו מהחטיבה, בפרלמט יום השישי שלהם.

מכיוון שלא רציתי להפריע ביקשתי מהמלצר לומר לקהלני שאני במסעדה. הוא מיד קם ולתדהמתי זיהה אותי וציין שהוא זוכר את הטנק שלי. לצערי אני לא זוכר.

לא לחמתי בחוד החנית אלא בשולי הקרב.

אני לא זוכר את הצוות שלחם איתי, חור ענק ועצוב והלוואי שמי שלחם איתי יקרא שורות אלה ויזכיר לי.

סמ׳׳ר דן לפלר - Dan Leffler

מס אישי 2116608

נכה צה״ל

התמונה שבה רואים את החיילים יושבים על טנק הגיע אליי דרך איש חימוש בשם שלמה גבאי.
זיהיתי את עצמי שם מצד שמאל באמצע. אם מישהו מזהה את עצמו שם אני אשמח מאוד שיצור עימי קשר. הלוואי ומדובר על אנשי הצוות שלחמו איתי.

*הוקרות תודה:

לגבאי שלמה על הצילום בו צוות טנק החילוץ, שרמן פגש את החברים מהסדנא - חולית החימוש מסדנא מרחבית 704, כנראה ב-15 או 16 לאוקטובר 1973, כשחזרנו משלב ההתקפה.

כמו כן, למשה מירון על הצילום עם החיילים באחת הארוחות בסדנא בג'בטה אל חאשב - אוכלים בכיף את הנקניקים שהביא הקצב הודסמן ז''ל.