N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

מנחם שהם

חיל התותחנים

במלחמת יום הכיפורים שרתתי כמשנה טכני בגדוד 647 של תותחים כבדים בסיני.
תפקידי היה לבצע חישובים עבור התותחים.

בשמחת תורה 18.10.1973 חצינו את תעלת סואץ בגשר החביות בדור סואר תחת הפגזה כבדה של המצרים. הנגמ״ש המיושן שלנו ממלחמת עולם השניה נתקע על הגשר והיה צריך לגרור אותנו לצד המערבי.
שם התמקמנו בשדה תירס.

אי אפשר היה להתקדם מעבר לתעלת המים המתוקים במקביל לתעלת סואץ. החברה כתבו מסרים למשפחות על גבי שבבים של תחמושת ונתנו לחייל שעמד לחזור לארץ.

יש לזכור שמאז פרוץ המלחמה המשפחות לא ידעו מה עלה בגורל יקיריהם.

חבר יקר שלי פנה אלי ואמר שאם היה סוכן ביטוח לא היה עכשיו מוציא לי ביטוח חיים.

הוא גם כתב לאשתו שהכל בסדר, הבעיה היא רק שהבידור מגיע לחזית ולא אלינו. ואנחנו היינו ממש בחזית! ואמנם עם רדת החשכה ספגנו אש תופת מצד המצרים.

באותו לילה נהרגו לנו 4 חיילים ו41 נפצעו, ביניהם מפקד הסוללה שלנו.

היינו גדוד תותחנים ראשון מעבר לתעלה.

בין המטרות שלנו היו טילי הנ״מ של המצרים, ואש על כוחותינו הנצורים במוצב המזח בסואץ למשך 24 שעות עד לנפילתם בשבי.

לאחר הפסקת האש שרתנו עוד חמישה חודשים במערב התעלה ובסיני.