N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אהרון ניצני

חיל הלוגיסטיקה
אוגדה 146 - ללא חטיבה ספציפית
מתקפת הנגד של 8 באוקטובר

גה"ס 595 במלחמת יום הכיפורים.

מלחמת יום הכיפורים; קרבות הבלימה ברמת הגולן במלחמה נמשכו ארבעה ימים. בשני שלבים: מתחילת המלחמה, מצהרי יום שבת, 6 באוקטובר 1973, ועד ליל יום ראשון, 7 באוקטובר, נבלמה התקדמות הסורים אל תוך רמת הגולן. ומיום שני, 8 באוקטובר, ועד בוקר יום רביעי, 10 באוקטובר, דחקו כוחות צה"ל את צבא סוריה חזרה אל הקו הסגול, קו הגבול ערב המלחמה. יום שני, 8 באוקטובר 1973, הצליחה חטיבה 9 לכבוש את השטח ממיצר אל-על ועד רמת מגשימים, ואחריה הצליחה חטיבה 205 לכבוש שטח נוסף, מרמת מגשימים ועד ציר הנפט.

בתוך כך חולצו לוחמי צה"ל שהיו מכותרים במוצבי החזית מאז ראשית המלחמה בתל סאקי, מוצב 116 וגבעת אורחה (ג'וחדר). חטיבה 4 (גד' 39/188) עלתה במעלה (גמלא) מזרעת כנף - מזרעת קונייטרה והתקדמה תוך קרב לעבר ציר הנפט.

גה"ס 595 עלה לגולן ב-9 באוקטובר ונפרס ממזרח לכביש 98, מצפון לצומת אפיק של הכביש העולה מצומת כורסי, ליד הישוב שנקרא היום אליעד. ב-10 באוקטובר, ביום האחרון של מתקפת הנגד, הצליחו הסורים לטווח באש ארטילרית את ריכוז הכוחות של אגד תחזוקה 850 האוגדתי של אוגדת מוסה פלד במסגרתו היה פרוס גה"ס 595, הבנוי משלוש פלוגות, 1.תחמושת, 2.דלק, 3.מזון מים וציוד חיוני לחיילי האוגדה.

קיווינו שמטוסי חיל האוויר ישתקו את סוללת האויב, אבל הם היו עסוקים בסיוע לכוחות הלוחמים. קודם לכן, כאשר עלינו לרמה בשיירה אין סופית משטח הערכות ביבנאל דרך הכביש מכורסי, אני כסמ"פ של פלוגת התחמושת בגה"ס, פרסתי את משאיות התחמושת במרחקי ביטחון למניעת אסונות. חלק לא קטן מהמשאיות היו סמי טריילרים אזרחיים ארוכים עמוסים לעייפה בפגזי טנקים וארטילריה. חלק מהנהגים היו בעלי המשאיות.

מבלי להפחית בגבורת הלוחמים ואנשי החימוש והרפואה בקרבות, אני מייחס גבורה רבה לנהגינו. דרוש אומץ רב לנהוג ברכב ללא הגנה, כשאתה יושב על עשרות טונות של חומרי נפץ רבי עוצמה. ואכן, ההפגזה הסורית עלינו בבוקר של ה-10 באוקטובר פגעה והדליקה מספר משאיות. בהפגזה הארטילרית שארכה כעשרים דקות נהרגו 4 מחיילי הגדוד: סרן פרידמן צבי, סמל וקסר חיים, סמל לשצ'יק יצחק וטוראי פריד דב.

הזיכרון הכי חזק שלי הוא שאחד מבעלי הסמי טריילרים שנפגע רץ מיד אל הקבינה שלו, ניתק את ה"סוס" מה"עגלה" והזיזו למרחק בטוח. התחמושת לא התפוצצה אבל מספר ארגזי תחמושת העשוים מעץ המשיכו לבעור למעלה. לאחר מכן הצליחו לכבות את האש, זוהי פעולה לא פשוטה ואמיצה הדורשת תעוזה רבה.

בגלל פיזור המשאיות במרחקי ביטחון היו מעט פגיעות ברכבים בעקבות ההפגזה. ארבעת ההרוגים היו כתוצאה מפגזי הסורים ולא מהתפוצצויות של התחמושת. אחרי ההפגזה הוחלט להוריד את הגה"ס מהרמה ונפרסנו בחוף הצאעידה בצפון מזרח הכנרת.