התגייסתי ביום כיפור(יום שבת), בסיס האם שלי היה בית דרס ליד קריית מלאכי,

הצטיידנו עם הציוד במוצאי יום הכיפורים והתחלנו לנסוע לכיוון סיני בציר הצפוני,

הגענו בין בלוזה לרומני, היה כוח קומנדו של המצרים שבא מהים והסתתר מתחת לשיחים, ופתח באש על הכלים הראשונים שעברו לידו,

הוא הצליח לפגוע בשני זחלנים כולל הצוות, הטנקים שהיו באזור חזרו לסייע לזחלנים הפצועים הם ניהלו קרב עם הקומנדו,

אחר כך המשכנו לנסוע לכיוון התעלה על מנת לחסום אותם מלהתקדם קדימה לציר הצפוני, ביום השני של הלחימה, ה8 לחודש העשירי, נסינו לחסום אותם בגשר פרדן שדרכו עברו המצרים לסיני ואז שמנו להם מלכודת,

סגרו עלינו והצליחו לפגוע במספר טנקים ולקחת שבויים בינהם את מפקד הגדוד (אסף יגורי),

מפקד החטיבה שישב מאחורה קראו לו נתקין ניר הודיע בקשר לשפר עמדות לאחור וכך עשינו ואחרי זה המשכו בהגנה לאורך כל התעלה, צפון ומערב עד ל15 לחודש לפני שחצינו את התעלה שהמצרים ראו שצה"ל מחדיר גשר שעשוי מגללים באזור אגם אמר הקטן,

למצרים הייתה חטיבה שלמה טי 72 והם התחילו לנוע לכיוון הגשרים, אנחנו היינו מזרחה מהגשרים הגדוד שלי והחטיבה כולה עמדו על רכסים(15-16 לחודש) וכשראינו את החטיבה נכנסת לקו האש החטיבה שלי כולל כל שלושת הגדודים פתחנו באש על החטיבה שנסעה לאורך התעלה בשביל לחסום את הרצון של צה"ל לעשות גשר,

ואז פתחנו בירי ופגענו קרוב ל90 אחוז של החטיבה (באותו היום פרסמו בעיתונות שקרוב ל200 טנקים הושמדו באותו היום בגזרה הסורית והמצרית), חצינו את התעלה והמטרה הייתה להשמיד את בסיסי האויב ושצה"ל השתחרר ויוכל לפעול באזור,

המשכנו להילחם עד להפסקת האש החטיבה הייתה בצד השני של התעלה ישבנו קרוב לעיר סואץ.

ביקשו מאיתנו לכבוש רק בסיסים טילים של המצרים שהפריעו לפעולות של חיל האוויר, אחרי הפסקת האש החזירו את החטיבה לתוך סיני וישבנו מול ארמיה 3 באזור המיטלה, ישבנו שם מספר חודשים, כי לא ידעו אם המלחמה תימשך,

חזרתי הביתה רק במרץ.

בזמן הפסקת האש עברנו לשטח סיני וישבנו מול ארמיה 3 היינו יוצאים לחופש וכל אחד היה מביא איתו משהו.

במהלך הקרב איבדנו הרבה חיילים בקרב הגדוד שלנו כמעט מעל 100.