סיימנו אימון קיץ ברמת הגולן ויצאנו לרגילה כמה ימים לפני המלחמה ,בשישי באוקטובר בצהריHם התחילה הפגזה כבדה על המושבה שלי יסוד המעלה,

פתחתי רדיו ושמעתי שפרצה מלחמה, לבשתי את המדים, לקחתי את התרמיל עם הציוד האישי והנשק, עברתי דרך המקלט להגיד שלום להורים ויצאתי לכביש, מאחר ולא עברה בכביש שום מכונית הלכתי ברגל 5 קילומטר עד לכביש 90 בצומת שדה אליעזר, ומשם עם טרמפים לבסיס שלי בבית ליד.

לקראת הערב העלו אותנו על מטוסים של ארקיע ונחתנו בשדה התעופה רפידים בדרום,שם העלו אותנו על אוטובוסים ונסענו דרומה, בלילות יצאנו למארבים נגד אנשי קומנדו מיצרים שהיו נוחתים בלילות עם מסוקים לתגבור המוצבים שלהם באזור,

לאחר כשבוע שבו לא ראינו אף איש קומנדו לרפואה הם הגיעו,חיכנו עד שהתקרבו למרחק כמה עשרות מטר ופתחנו עליהם באש תופת.הם נהרגו כולם וספרנו 84 גופות במקום.

לאחר מכן המגד איציק מרדכי כינס את הגדוד והודיע שאנחנו הולכים לכבוש את החווה הסינית (כשהתגיסתי בפברואר 73 היו מס המתנדבים לצנחנים יותר מכפול מהרגיל,ואז החליטו בצ" הל באופן חריג לגייס שתי פלוגות במקום אחת)

בדיעבד הסתבר שדבר זה בעוכרינו כי בעוד פלוגה ג' המקבילה נחשבה לחלק מהגדוד אנחנו נחשבנו לפלוגה הנוספת והתיחסו אלינו כאל בנים חורגים של הגדוד.

ולכן גם כשאיציק המגד כינס את הגדוד,הוא אמר לנו שפלוגות א ב ג ד ה יכנסו רגלית לחווה הסינית אנחנו פלוגה ו' נצטרף לר"סן שמוליק ערד שהיה הסמ"גד לשעבר של הגדוד והיה מועמד לקידום ולהיות הקצ"חר.

כשפרצה המלחמה הוא עוד לא קיבל את התפקיד והצטרף לגדוד מיוזמתו.

איציק מרדכי אמר לו:"תיקח את פלוג ו'ועוד פלוגת מסלול צעירה ופלוגה של סיירת שקד וכל למעשה הוקם כח שמוליק.אתם תיכנסו דרך צומת טירטור לקסיקון העוברת במרכז החווה.(הצומת בה נטבחו גדוד סיירת צנחנים בפיקודו של נתן שונרי בלילה הקודם)

כשהגענו לצומת חטפנו אש כבדה מכיוון החווה ושני הזחלמים הראשונים של סיירת שקד נפגעו פגיעות ישירות ועלו באש על יושביהם.

בנתיים חטיבה 14 שאליה סופחנו התחילה בטיהור החווה הסינית ואנחנו הצטרפנו אליה,לאחר שלושה ימים של קרבות עקובים מדם נכבשה החווה ואז צלחנו את התעלה לתוך שטח מצריים,לאחר החציה חטפנו מטח אדיר של קטיושות ונאלצנו להסתתר בתעלת קשר שהיתה לאורך הגדה המערבית של התעלה,לאחר מכן כבשנו את הסרפאום שדני מט בראש גדוד צנחנים מילואים נכשל בכיבוש,ספג אבדות כבדות ונאלץ לסגת,

לאחר הסרפאום המשכנו בלחימה וכבשנו את מחנות שולטן והרמפות.המצרים לא הצליחו לעצור אותנו ולבסוף עצר אותנו מזכיר האום אוטנט (נקטע)