שלום גרוסמן שרד את הפגיעה בנגמ"ש מפקד האוגדה. השנה – 1973, 13 באוקטובר.

מלחמת יום כיפור. ברשתות הקשר של הגיזרה הדרומית מדווחים על טיל שפגע פגיעה ישירה בנגמ"ש של מפקד האוגדה, אברהם מנדלר. השמועות אומרות שאחד המפקדים בגיזרה שאל את מנדלר את מיקומו, והוא ענה לפי מפת הקוד את מיקומו. למצרים הייתה את מפת הקוד והם טיווחו את הנגמ"ש. מיד עוברת לי מחשבה מציקה: בצוות הנגמ"ש הזה היה חברי הטוב, שלום גרוסמן. זהו תפקידו של קמב"ץ גדוד הקשר באוגדה.

אני לא מוותר, עולה על רשתות הגיזרה, ומנסה לאתר את שלום גרוסמן. אני עוסק בזה שעות ארוכות, וגם חוטף נזיפות, מקצין הקשר האוגדתי, יען. אין לי כל כוונה לוותר ואני ממשיך בנסיונות שלי, לאתר את שלום. והנה, שלום עונה לי, באחת הרשתות, ואני נרגע. בשוך הקרבות, אני פוגש את שלום ושואל אותו: מה היה שם? איך ניצלת? שלום עונה, ואפילו מחייך: כמה שניות לפני שהטיל פוצץ את הנגמ"ש, נחת על ידינו מסוק.

מפקד האוגדה פנה אלי וביקש - "שלום, תעשה טובה, קפוץ אל המסוק שנחת כאן ותאמר לטייס לטוס מכאן, לפני שהוא חוטף טיל." שלום לא ממש אהב את המשימה שנחתה עליו. הוא החליף את כובע הקשר בכובע פלדה, לקח את הנשק האישי, יצא מהנגמ"ש, המוגן לכאורה ורץ לעבר המסוק. הוא הספיק לרוץ 20 מטרים בלבד ואז שמע את הרעש האימתני של פגיעת הטיל בנגמ"ש. המסוק הזה הציל את שלום. ארבעים שנה אחרי הארוע הזה, בשנת 2013, שלום יצא למסע אופניים שאפתני, עם כמה חברים. הם רכבו על כביש 3, בשעה שמונה בבוקר, ביום שבת. נהג נרדם על ההגה, ודרס את כל שמונת רוכבי האופניים. שלום היה המאסף של שורת האופניים, ונהרג במקום.