N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

יהודה גבאי

חיל הרגלים
מבצע קינוח

כוחות גולני טיהרו את הציר ממג'דל שאמס לעבר החרמון

כלוחם בגדוד 17 עלינו עם נגמ'שים ככוח עתודה
אגד ארטילרי ריכך את מוצב החרמון
ריח אבק השריפה החריף עם רעש ההפצצות וההבזקים הלכו והתעצמו

ככל שנסענו במעלה הכביש לחרמון. אני צוותתי כרגם מס' 1 ומס' 2 לחפ'ק ממ' איתמר ירון ז"ל כרגם נשאתי על כתפי 12פצצות תאורה 12 פצצות
אני התכנסתי בעצמי .

ודווקא ברגעים אלו מחשבותי נדדו מדוע אני יוצא לקרב הזה - התשובה שהמילה את דעתי להגן על גבולות המדינה כדי שנהיה בני חורין .

עובדה זו חיזקה את רוחי ואת צדקת דרכי.

כשהגענו למותה החרמון אני נצמדתי לירון הממ' מטר הכדורים סביבנו לא הרתיעו את ירון מלהסתער ולחלק פקודות תחת אש.

חברים הסתערו קדימה לתוך החושך לעבר המוצב. אחרים שהמשיכו לעלות לגבעה 16 המדוברת פתחו בירי לכיוון מקורות הירי ולמעשה ירו על גבם של הלוחמים שהסתערו בגל לפניהם.

רצתי תחת אש ליידע אותם שלא ירו בגב הלוחמים .

הממ' ירון הורה לי לפנות את המח'ט אמיר דרורי מאחר והוא נפגע מכדור בבטן. תמכתי המח'ט ופיניתי אותו לאחור לתאג'ד חטפתי צרור כדורים בגב למזלי תרמילי פצצות התאורה,ונפיץ . מנעו את פגיעתי.

המח'ט לפני שנפגע השכיב רתק לכיוון המוצב. את המגיסטים. יאיר שפירא זל' את אריה וזה זל' את עומר גרינשטיין זל' מס' מטרים מהרתק שכב סורי וירה בראשו של כל מאגיסט מהרתק.

לאחר שפיניתי את דרורי. חזרתי לירון ביקש שארים תאורה בהתחשב בכיוון הרוח כדי שהפצצה תאיר את האוייב ולא את כוחותינו.

תחת כדורים שורקים אני וירון מיקומנו את המגמה השחלתי פצצת תאורה. וכל אימת שבאתי לירות רוח נגדית הייתה בעוכרי כך שנמנעתי מלירות.

ואזה אריה ז''ל נפצע בראשו והתחיל למלמל אמא אמא.

הממ' ירון זחל תחת אש תופת לחלץ חטף כדור בראש ונהרג במקום ואזה אריה נפטר ברמ'בם שלושה ימים אחרי כן.

לפני שירון הממ' הלך.לפנות את אריה ביקש מקצין קישור מיקוד הצפון ששכב לידי בנק' בה רציתי לירות תאורה שיורה לי מתי לירות .

כל פעם שהרוח פסקה מעת ביקש ממני לירות תאורה רוח נגדית מנעה זאת בסופו של דבר הורה לי לירות בזמני החופשי.

בשלב מסויים הצנחנים כבשו את החרמון הסורי ומאחר שנוצר מצב שאנו יורים פאחד על השני הוחלט שכוחותינו יעשו הפסקת אש.

החיילים מפיקוד הצפון מפקד הקישור הורה לחיליו לרוץ תחת אש להודיע ללוחמים מהחרמון להפסיק האש מאחר והם סרבו אני התנדבי רצתי הוריתי על הפסקת אש הסורים חשבו שבקרב הסתיים הרימו ידיים וניכנעו.