N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

אליעזר כהן

נפילת מוצב החרמון

10.9.2023

אני רוצה ל"הרים" סיפור קטן מהמלחמה ההיא. אחרי כיבוש החרמון הסורי, לקראת בוקר ניגשנו למשימה הבאה לטיהור המורדות שפונות לחרמון הישראלי.

שייקה רונן ואני היינו ביחד חוליה ועשינו עבודה כמו בספר. אצבע על ההדק, לא מדברים בקול, נמנעים מדרדור אבנים, התקדמנו. השטח עשיר בסלעים ופינות מסתור. כך בעודנו מתקדמים, במרחק 10-12 מטר לפנינו קופצות שתי דמויות עם נשק שלוף. אנחנו מקדימים אותם ויורים ראשונים. השניים נעלמו אחרי סלע. צעקנו "ארפא ייצק". לאחר מספר שניות מאחורי הסלע מתרוממת יד אחת, עוד רגע ורואים גם ראש, עוד רגע ומתגלית גם היד השנייה ורואים שהיא מנוטרלת וזבה דם. אנחנו מתקדמים האצבע על ההדק ואז מגלים את השותף שלו מנוטרל ומבינים שזה קצין קומנדו סורי, דרגות על הכתף.

כשבדקנו והבנו שאין לנו סכנה מסביבנו, פרקנו את הנשקים של הסורים שכללו שני קלאצ' ולקצין היה אקדח על החגורה שלו וסכין קומנדו. בסופו של היום התבקשנו להביא את השלל לנקודת ריכוז.

לאחר הפסקת האש התחלו "יציאות" הביתה ל-48 שעות. צריך לציין שאחי הצעיר שרת באותו זמן כסגן מ"מ בפלוגת חרמ"ש בדרום. להזכירכם, אחרי הפסקת האש, צהל "שיפר" עמדות במיוחד מסביב לארמיה ה-3, ולצורך כך נכנס גדוד לתוך העיר סואץ.

עוברים מספר ימים (כ-10 ימים) ואז מגיע תורי. אני כבר במושב בין חנן, ליד הבית ואני רואה את השכן והוא רומז לי להתקרב ולוחש לי שלפני שעה ביקר בבית הורי קצין העיר. מיד יכולתי להבין שאת אחי הצעיר ממני בחמש שנים, לא אפגוש יותר לעולם.

לאחר בקשות של הורי, בקשתי דרך קצין העיר, להאריך את החופשה. התוצאה היתה שנגרעתי ממצבת כ"א של הגדוד והועברתי ליחידה של אספקה בהיטס למשך כ-4 שנים.

לאחר מכן הוחלט בצהל להקים חטיבה ייעודית לטילי נ.ט. אני מחזיק באותו זמן רשיון נהיגה אזרחי למשאית וניסיון קרבי. ואז מצרפים אותי כנהג ליחידה החדשה ומעבירים אותי קורס נהגי נגמשי.

ב-82 פורצת מלחמת לבנון, ובעיקר מול השריון הסורי שכבש את בקעת לבנון. הגדוד בפיקודו של עירי כהן פגע בעשרות טנקים סורים. אנחנו גם הוצאנו טנק סורי T72 לפי דרישות "רפול". הטנק שהיה במצב טוב בלי פגיעות ממשיות.

לסיכום הייתי שמח לשמוע מה עלה בגורלו של שייקה רונן. תודה למי שיכול לעזור באיתורו.

אליעזר כהן בית חנן