בעשרה לשתיים תקפו מטוסים את הבסיס שבצומת הג'ידי בסיני, ואז הבנו שפרצה מלחמה. שמונה חיילים בבסיס נהרגו בהפצצה. ראיתי את הטייס המצרי בעיניים והוא ירה עליי מקלעים. הצלחתי לחמוק בקומנדקר עם נהג מהיחידה.

הייתי קצין אחזקה (עוזר שני לקצין חימוש חטיבתי בחטיבה 401). במהלך המלחמה הגענו למתלה כדי לסייע לצוותי העבודה בסדנא. ראיתי את קציני השלישות מצוותים שיבוצים קרביים לטנקים שהצוותים שלהם נפלו בקרבות.

לאחר חציית התעלה במתקפת הנגד, החטיבה שלנו התקדמה לכיתור הארמיה השלישית. חברנו לחטיבה. התמקמנו ליד התעלה על מנת לחצות אותה. אני זוכר איך נשכבנו על החול בכל פעם שהייתה הפגזה.

בדרך לחציית התעלה, הובלתי זחל"מ על מנת לחבור לחטיבה. בדרכנו נקלענו לצומת מטווחת באש מצרית. הנהג קפא והזחל"מ נעצר. חששתי מאוד לחיינו. אני זוכר את הרגע שבו צעקתי על הנהג "סע" ואז הוא התעורר ונתן גז וכך יצאנו מטווח האש.

חצינו את התעלה על אחד הגשרים, והמתנו מהצד השני. היינו במחפורות בהמתנה. ראינו מולנו את מעבר הכוחות על הציר הראשי. היינו תחת הפגזות. יום אחד ראיתי משאית תחמושת שהתפוצצה מפגיעה ישירה.

זכור לי שזכינו לביקור של הרב גורן, קיבלתי ממנו ספר תהילים. אחרי שעזב תקפו אותנו מטוסים מצריים. לא היו נפגעים. חברנו לחטיבה והתמקמנו בנמל אדביה. לאחר זמן מה יצא לי להיות בשיחות הפסקת האש בקילומטר ה-101. דרכנו עברו שיירות אספקה של האו"ם לארמיה הנצורה.

בתמונות שצרפתי: אני עומד לצד משאית של האו"ם לארמיה הנצורה. אני עומד כשמאחורי אוהל של שיחות הפסקת האש בקילומטר ה-101. אני עם חברים ליחידה בנמל אדביה.