מלחמת יום הכיפורים הסיפור האישי שלי ( חובש קרבי במילואים ומדריך עזרה ראשונה במד"א)

באמצע חודש ספטמבר 1973 ( חגי תשרי ) נתבקשתי ע"י הנהלת מד"א לרדת עם אמבולנס לאזור מרחב שלמה - שארם א שייח לסייע לאנשי הרפואה במרחב שלמה באבטחת הישראלים הרבים שיגיעו לנפוש בחופי דרום סיני במהלך החגים.

לצורך כך קיבלתי אמבולנס חדש המצויד בציוד עזרה ראשונה מתקדם וירדתי בנסיעה לשארם א שייח ואיתי רעיתי ובתי בת השנתיים וחצי .

ביום ה 6 לאוקטובר 1973 אני נמצא באבטחה בחוף דהב ובסביבות השעה 14:00 אני מקבל הודעה בקשר להגיע בדחיפות לשארם שפרצה מלחמה ולהתייצב בפני מפקד המרפאה הצבאית וקצין ארגון הרפואה של מפקדת מרחב שלמה וכך עשיתי.

מפקד המרפאה אומר לי "אתה מגויס למילואים ברגע זה יחד עם האמבולנס שברשותך , גש לאפסנאות ותחתום על נשק" נאמר לי שאשתי ובתי בדרך לשדה התעופה "אופיר" במטרה לנפנות אותם עם אזרחים נוספים לצפון .

נרגעתי!

נעזרתי להיזכר בעזרת "הויקיפדיה" ותמונות מיום לפני פרוץ המלחמה בהמשך אותו יום בסביבות השעה 21:00 הותקפה יב"א 528, יחידת בקרה אווירית משנית של חיל האוויר הישראלי בדרום סיני, שהייתה ממוקמת על מצוק שרוחבו 20 מטרים ואורכו 150 מטרים בפסגת הר צפרא, כ-20 ק"מ דרומית לשדה אופיר.

בערך בשעה תשע בערב שיגר מפציץ מדגם טופולב 16 שני טילי שיוט רוכבי מכ"ם מדגם "קלט" לעבר היחידה. טיל אחד התפוצץ באוויר.

הטיל השני ניהג עצמו אל האנטנות, התפוצץ והרג חמישה חיילים, ששהו במשמרת באנטנות ובגנרטורים.

כאשר ראו אנשי חיל האוויר הישראלי ששהו בשדה אופיר את האש שאחזה ביחידת הבקרה על ההר, הם הניחו שהיחידה נכבשה על ידי כוח קומנדו מצרי מוסק.

למוצב נשלח כוח של חיל השריון ובו ארבעה טנקים, ואני מצטרף עם האמבולנס כחובש "לכבוש" אותו מחדש.

מטוסי פנטום שפטרלו באזור התבקשו לסייע לטנקים על ידי ירי על השביל לפניהם כדי לסכל מארב לטנקים העולים בחשכה מוחלטת להר.

הטנקים הישראליים היו טנקי טירן, טנקי שלל שהוכנסו לשירות בצה"ל. בשל צורתם זיהו אותם חיילי היחידה כטנקים מצרים וירו לעברם חיילי השריון סברו שהם מותקפים בידי הקומנדו המצרי שכבש את ההר והשיבו אש, שממנה נהרגו שני חיילי מילואים מיחידת האבטחה במקום.

חילופי האש המבולבלים הסתיימו לבסוף כאשר הבין מפקד היחידה שהקרב מתנהל בין כוחות צה"ל שטועים בזיהוי הדדי.
הוא יצא עם גופייה לבנה ו"נכנע" לכוחות השריון הישראלי.

כאשר הגעתי לאזור ההר בניסיון לטפל בפצועים התברר לי שלא ניתן להגיע ולטפל בפצועים, וכפי שאני זוכר (לא בטוח) שהסיבה הייתה שהם קבורים מתחת למפולת שנוצרה כתוצאה מפגיעת הטיל בהר
רק למחרת בבוקר נמצאו החיילים הרוגים.

את המשך שירותי כחובש עשיתי ב א-טור.