הייתי תותחן טנק מגד בחטיבת הטירנים טנקי T55 משודרג עם תותח 105.

בעקבות מידע שהמצרים יפרצו ב-14/10 עם אוגדות השריון את קו הבלימה. נשלחנו לאיזור התעוז "הברגה". תפסנו עמדות בלילה ובבוקר הותקפנו ע"י חטיבה 24 של המצרים שהתקדמו באופן רוחבי בחסות הדיונות בחיפוי ארטילרי כבד.

שני טנקים מצריים עלו מולי פגעתי בראשון ניסיתי לפגוע בשני ולא היה ירי פניתי לטען שהיה קצין המבצעים והראתי לו איך להתגבר על הבעיה אך כשחזרתי לטלסקופ ראיתי טנק אוייב שמכוון אלי ירתי אך באותו רגע גם נפגעתי.

היה זעזוע עצום והמג"ד נפגע בחזה.

הוצאתי אותו מהטנק ותחת אש כבדה הנחתי אותו לידי מאחורי הטנק ואז הצטרף הטעון כשעינו יצאה מחורה ונחה על לחיו.

נגמש M-113 ראה אותנו וחילץ אותנו לאחור לתאג"ד. בלילה נסענו לאחור והתארגנו לשינה כל אחד בשוחה רדודה שחפר לעצמו.

מאוחר יותר הופגזנו כל כך קשה שהרגשתי שהגוף שלי מזדעזע אך לא קמתי. בבוקר קמתי וראיתי שאני לבד. התאגד נסע ואני חפשתי את הכוחות שלנו. הלכתי לאורך כביש ונתקלתי במטבח שדה וטבחים שהכינו ארוחה ובלילה צרפו אותנו לחניון הלילה של הגדוד.

הסמג"ד צרף אותי לטנק שעבר טיפול ובבוקר המתנתי על הטנק לחבור שנית ליחידה. בבוקר עברו לידי שני צלמים הביטו בי וחזרו לצלם אותי כשאני מחכה על הטנק לשוב ללחימה.

לאחר כמה חודשים הם שלחו לי את התמונה וראיתי שהסיבה הייתה שהייתי מכוסה בדם של המג"ד. לא הכרתי את המג"ד וקצין המודיעין אך אני יודע שהם פונו ע"י התאגד. והנהג התפנה לבד.