N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

יהודה סדרס

עורף
ללא קרב ספציפי

"זהו חורבן בית שלישי" אמר ברעד בראיון משה דיין ז"ל ,ב6 לאוקטובר 1973 ביום הכיפורים נשמעו רעמי המטוסים במשך כל היום מעל תל אביב .

זה היה בוקר תל אביבי טיפוסי ביום הכיפורים אזרחים רבים עשו את דרכם לבתי הכנסת ובסוף הרחוב שבו גדלתי והעברתי את כל ילדותי היה מצוי

בית כנסת קטן וצנוע שבו נהגתי ללכת עם חברי יוסי חבר ילדות שכל משפחתו של אביו נספתה בשואה.בבוקרו של אותו יום מכוניות החלו שואטות במהירות לא מובנת ומפתיעה וחצו מעברי חציה ולא עצרו באור אדום.

אבי ז"ל, בתמונה, לא היה איש דתי במיוחד אבל כיבד את יום הכיפורים וצם ,אבל תמיד עם טלויזיה פתוחה אז בשחור לבן מכוונת על תחנת מצרים כדי להעביר את זמנו.

למחרת ב6 לאוקטובר 1973 בשעה 12:00 בערך נכנס למטבח כדי להתחיל כהרגלו בהכנות לארוחה של צאת יום הכיפורים.

בשעה 14:00 בדיוק רעשו הצופרים במרכז תל אביב וברדיו קטן שהיה מצוי במטבח החלו להיקרא הסיסמאות של יחידות המילואים,סיר בשר...לילה צפוני....ועוד.(לימים נודע שהצפירה בשעה 14:00 ביום הכיפורים הוא שיגור של טיל ממטוס טופולב מצרי לכיוון תל אביב).

ואני בתור נער בן 12 נחשפתי לראשונה למלחמה שהיתה הקשה והכואבת ביותר מאז קום המדינה.

אי אפשר היה להתעלם מהחרדות שאפפו אותי ועם הפחד הגדול שאחז בי שבכל יום הגיעו מספרי החללים והפצועים מהחזית ,

במדינת ישראל שרר תוהו ובוהו וחרדה גדולה אחזה אזרחים רבים. סבתי בזמן המלחמה גרה איתנו ובגלל שלא היו הרבה מיטות בדירתנו ישנו אחותי ואני על הריצפה.

צה"ל וכל מערכת הבטחון שהיה שרויים בקונספציה שמדינת ישראל חזקה, העבירו מסרים לגולדה מאיר ז"ל שלימים נודע לכאורה שהיו שגויים שלא צריך גיוס מילואים כללי מלבד יחידות מסוימות וצבא סדיר.

הסטירת לחי המצלצלת שצה"ל ומדינת ישראל קיבלו העירה אותם מהתרדמה של האופוריה של מלחמת ששת הימים. נזכור ונזכיר את חללי מלחמת יום הכיפורים יהי זכרם ברוך וכל הפצועים והנעדרים,ותנחומים למשפחותיהם ולכל משפחות השכול.

(בתמונה בית ילדותי בתל אביב אבי ז"ל מצד שמאל עם עם קרובי משפחה ואני מצד ימין לאחר נישואי)

לשנה טובה תכתבו ולשנה מקסימה תחתמו.
שלכם יהודה שנה טובה