50 שנה עברו וכל יום כיפור אני זוכר שהייתי ילד בן 12 בסביבות שעה 6 בבוקר לבד בדרכי לבית הכנסת השכונתי שהיה באולם ההתעמלות בבית הספר בקרית שפרינצק. הופתעתי לשמוע רעש ולראות את מטוס הפנטום שהופיע מעבר לגבעה, אפילו הצלחתי לראות את הטייס שנופף לי אחרי שאני קפצתי ונופפתי לו לשלום. אבי ז״ל שהגיע לבית הכנסת כמה דקות אחרי שהצפירה (עולה יורדת) נשמעה אמר לי שהתחילה מלחמה וצריך להכנס למקלטים ואני עניתי לו ״אבל בית כנסת זה המקום הכי בטוח״. התמונה שלי היא ממלחמת לבנון.