הפריצה למובלעת הסורית ביום חמישי 11/10/73 על ציר אמריקה ע"י חטיבה 679 לזכרו של עמוס בן דוד ז"ל.

ביום רביעי של המלחמה יום המפנה, 10/10/73 אין יותר כוחות סוריים סדירים ברמת הגולן. באותו יום הצטרפתי עם 8 טנקים, כוח "חולץ" שהייתי מפקדו לכוח עמוס בן דוד, לפנות ערב נסענו לחניון לילה בדלווה מדרום לעין זיוון. הייתה תחושה שנגמרה המלחמה, היינו פלוגה תקנית עם 11 טנקים, ועמוס קיבל מינוי למג"ד ללא ידיעתנו, בקשר מול המחט הוא נקרא 3 והפלוגה נקראה "גרבה". אני הייתי סגנו של עמוס, למחרת, יום ה' עמוס יצא לקבוצת פקודות והתברר לנו שהדרג המדיני החליט להמשיך בתנופת הלחימה וליצור לחץ על דמשק, עברנו בקונייטרה לכיוון הבוסטר ואז הרגשתי שקליעים פוגעים בטנק, חשבתי שזה קומנדו סורי אבל 20 שנה אחרי המלחמה התברר לי שמהטנק שנסע אחרי ניפלט צרור מהמקלע המקביל.

מהבוסטר גלשנו לציר אמריקה 10 טנקים, [אחד פרס זחל] ושם הרגשנו את התופת בעיצומה, חט' 179 שנכנסה לפנינו הגיעה עם 2 טנקים בלבד לישוב הסורי "חאן ארנבה", נתן שישון היה מפקד הטנק המוביל כשהסורים במוצבים קטנים מימין לכביש דופקים אותנו בנשק נ"ט. בזמן התנועה שיישון זיהה מאוחר מדי בור ענק בכביש, הנהג האט והטנק נפל לבור כשהתחיל לצאת דומם המנוע הנ"ט מהצד כנראה T34 קבור באדמה פגע בשיפוע התחתון בחזית הטנק באזור תא 20 פגז הנהג יובל הרמט נהרג וכן הטען איתן שרון.

עמוס קיבל פקודה לפנות ימינה [דרומה] ולאגף ולתקוף את המוצבים הסוריים מאחור אבל היינו מאד לא יעילים, תוך כדי הקרב התותח הפסיק לירות ובהמולת הקרב תחת מטחי ארטילריה יצאתי מהטנק לקחת מתא זיווד 1 כלי נהג כדי לנסות לתקן את התותח אבל ללא הצלחה. עמוס נתן פקודה לחזור לציר המפקדים חששו והיה נראה כאילו הטנקים הכו שורשים בקרקע. עמוס במנהיגות יוצאת דופן כדי למשוך אחריו את הטנקים נסע לראש הכוח. נעתי אחריו וחזרנו לציר אמריקה פנינו ימינה תוך כדי ירי בלתי פוסק, כשאני יורה רק עם המקלעים. עברנו את "חאן ארנבה" עמוס הוביל כשהתותח שלו פונה שמאלה, אני אחריו עם תותח ימינה, כקילומטר אחרי הישוב נראה הבזק מצריח טנק עמוס, הטנק נעצר בצד הדרך נצמדתי אליו ועברתי מצריח לצריח לטנק הפגוע ,ואז הבחנתי בג'ריקן מים נוזל בחלק האחורי של הצריח.

הבנתי מהר שבעצם כעת אני חשוף בעמידה לכלי הנ"ט שירה מאזור תל שער, הסתכלתי לתוך הצריח וראיתי תנועת ידיים של התותחן ישראל שוורץ. עזרתי לו להיחלץ מעל גופתו של עמוס כשהוא מדמם מרסיסים בבטנו. שמעתי דפיקות פטיש מתא הנהג שניסה לפתוח את המדפים ואכן אחרי מאמצים מגידו מיכאל הצליח לצאת. הכנסתי את שניהם לתא הטען וראיתי את הפגיעה הקשה בחלק האחורי של הצריח.

בטנק עמוס נהרג גם הטען קשר אפשטיין וקצין הקישור הארטילרי פרופסור וינוגרד מהטכניון. נסעתי במהירות קדימה עם 5 הטנקים שנותרו ניסיתי ליצור קשר עם המחט אורי אור ללא הצלחה, הייתה לי תחושה שאני מסתער לבד לכיוון דמשק. לא היו כוחות לפני, הטנק שוקל 53 טון אבל ללא תותח זה כלי ללא נשמה, החלטתי לסובב את הטנקים ולהגיע לתאג"ד בקונייטרה עם התותחן הפצוע ו 3 טנקים שהצליחו לחזור. ראוי להזכיר שביום ג' עמוס ועד טנק בפיקודו של אלדד בן שטרית [כיום פרופסור בהדסה] יצאו לחלץ את לוחמי סיירת חט' 7 שנפגעו ממארב קומנדו. סורי ליד הישוב בוקעתה, על פעילותו זו ועל יכולותיו במלחמה הוענק לו עיטור העוז.