בערב יום כיפור, 5/10 לפני הצהריים, במרפאת גדוד 53, מודיע רס"פ המרפאה אודי לצוות החובשים, כי עלינו להתכונן לתזוזה, כי מחר הולך להיות סוג של יום קרב,

אני צוותתי לתאג"ד, עם אודי הרס"פ,אבי סמל המרפאה, אייל, והרופא ד"ר דני אנגלהרד.

שלושה חובשים נשלחו לפלוגות, לחוליות הטכניות. (אבנר יעקב ז"ל לא חזר, יהי זכרו ברוך)

זיוודנו את הזחל"מ והאמבולנס, ואחה"צ יצאנו בשיירה לחושנייה. התמקמנו ליד המסגד, ויצאנו לארוחה מפסקת עם החפק של גדוד 50, פגשתי שם את שלום מנצור ,קשר,שסידר לי קו מצ"א הביתה.

הודעתי לאמי שמחר יהיה בלגן, אז לא לדאוג... .

למחרת , יום כיפור,לקראת הצהרים ראיתי שהד"ר אוכל משהו, אמר לי שהרב גורן התיר לאכול... ולפתע הגיעה זלדת פינוי עם נהג נחמד מג'וליס, ונתבקשנו לזווד אותו.

סיימנו, והתיישבנו לטורניר שש בש.

בשעה 14:00 נפתחו שערי הגהינום: הפגזה ארטילרית, מטוסי סוחוי, ו פצוע קשה: הסמב"צ נחשון חרמוני ז"ל, שספג רסיס בראש, כולנו הכרנו את נחשון, יומיים קודם שוחחנו כשהיה סמל תורן..יהי זכרו ברוך.

נסוגונו לציר הנפט, ולא הפסקנו לטפל ולפנות.