הסיפור שלא סופר עד היום-מוצב הרכבל התחתון בחרמון.

אוקטובר 2020, יום שני ,9 בערב. אני לא איש של טלביזיה. ממש לא. בקושי צופה בחדשות. אבל משהו לא ברור, מסתורי, כנראה משך אותי לצפות בפרק ראשון של סדרה חדשה שנקראת "שעת נעילה".

אני סקרן להבין מה מושך אותי? לאט לאט תוך כדי הצפייה, אני מתחבר. לאט לאט משהו אצלי הולך ונפתח. לאחר הפרק הראשון, אני חש דריכות בגוף, וסקרנות אין קץ.

אני מבין שאני אצפה בסדרה הזו גם בשבוע הבא. ובעוד שבוע, וגם בשבועות הבאים. ארועים וחוויות ממקום רחוק בעבר מתחילים לצוף אצלי ואני מתחיל להיזכר.

אותה שבת, אותו יום כיפור לפני כ50 שנה.

פתיחת המלחמה ההיא. מביט פנימה ומבין שיש לי קונפליקט פנימי בין הרתיעה הרגילה שלי שלא להתחבר ל"סדרות הפשטניות האלה בטלביזיה", לבין המשיכה העצומה והסקרנות להתחבר מחדש 50 שנה אחורה, לארוע שכנראה היה כה דרמטי עבורי.

כמה מרתקת הנפש שלנו. אוגרת

היא את כל שעבר עלינו במשך החיים...בתוך תוכי ידעתי כי הזכרונות קיימים בה, אבל ביום יום שלנו אנחנו לא הולכים לשם. לא חופרים. למי אכפת מה שיש בנפש? אבל, מסתבר שיש שם משהו משמעותי.

הסדרה מצליחה לזעזע אצלי משהו עמוק, ולהעלות לפני השטח חוויות שנצרבו שם לפני כל כך הרבה שנים. ידעתי שמלחמת יום כיפור היתה טראומטית בשבילי.

"ידעתי"? – כן, משהו קוגניטיבי, טכני, ורחוק רגשית. מעולם לא עשיתי עיבוד רגשי של זה. לא חפרתי...

לא נברתי...

מדי פעם הסתכלתי באלבום גולני שלי וראיתי את התמונות ממרחק, פיזי ורוחני.

ופתאום- הסדרה, הסרט, הדרמה. אני קורא שאנשים רבים מתווכחים אם מה שמוצג בפרקים הוא אותנטי? אמיתי? האם זה משנה אני שואל..ומה זה אמת?

דורית אשתי, מזמן מנסה לשכנע אותי שאין אמת אחת- "המציאות היא מה שאתה מצייר לך"...ואז הגיע ירון זילברמן וביים סדרה. לא יודע אם הוא מתיימר לספר את האמת, אבל כנראה שזו האמת הקולנועית שלו וכנראה גם שזה לא משנה כל כך.

מה שחשוב הוא שלי ה"אמת" הזו מטלטלת ונוגעת עמוק מאד.

לא נפלתי בשבי, לא נפצעתי למזלי ואפילו לא נהרגתי. עברתי הרבה ארועי חיים מאז. היום אני פה בתל אביב, עובד כרופא באיכילוב. הסדרה מציפה בי זכרונות וחויות מאותם ימים ותחושות שאני לא בדיוק מבין או מכיר.

תוך כדי צפייה, אני מבין ששעת הנעילה הזו אין בה שום נעילה. להיפך- היא פותחת חלון, גם אם צר, לסיפור שעדיין לא סופר- הספור של מוצב הרכבל התחתון בחרמון.

מוצב שחסה כל כך הרבה שנים בצילו של האח הגדול- מוצב החרמון, שבצדק הפך לסמל של טראומה וגבורה בתולדות מדינת ישראל.

ראה מטה את הסיפור המלא