בעורף - בירושלים. עבדתי אז במכון לביקורת ותקנים של משרד הבריאות, שם בודקים את כל התרופות ומוצרי קוסמטיקה שמגיעים לארץ.

במלחמה הזו גוייסו לא רק אנשים אלא גם כל רכב אפשרי גם במקום העבודה. היה צורך להגיע לעמק יזרעאל שם יש חוות גידול לחיות מעבדה - אבל לא היו בנמצא רכב ונהג .

ביקשתי לנסות להשיג את שניהם, כשבראשי חולפת המחשבה שנעשה גם עצירה בבסיס רמת דוד שם שרת חברי הטייס..

גייסתי שכן, עם הטרנזיט שלו, ונסענו לעמק. עצרנו בשער הבסיס והסכימו לבדוק עם החבר לא בפעילות ולקרוא לו.. הגיע!

ואז המלחמה נחתה עליה בבום! לראות אותו בסרבל טיסה , בדרך לעוד פעילות - זה לא היה פשוט בכלל!

זה היה רגע חטוף של שמחה בפגישה מהול בחרדה ובדאגה שהתעצמו.. לשימחתי הוא צלח את המלחמה בשלום, יחסית, והזכרון הזה, כשהוא בדרך לעוד גיחה, נשאר עימי ויישאר לעד!

וחיות המעבדה? היצלחנו להביא מהן לירושלים והניסויים, שנתקעו משהו, יכלו להמשיך ולהתבצע..