ביום כיפור שהיתי בבית הכנסת כשהתפרץ אדם בסביבות השעה 2 והודיע שנפתחה מלחמה

רצתי הביתה שמעתי את הסיסמא ומיד נלקחנו למחנה סירקין חיכינו מספר ימים מאד מתוחים עד שהוטסנו לסיני לביר גפגפה ומשם הסיעו אותנו למעבר המיתלה שם הותקפנו ע"י מטוסים מצריים באש תופת

כינסו אותנו באיזה מקום,לפנות ערב הגיעו אנשי הרבנות עם שקיות וביקשו שנשים את כל מה שיש לנו בתוך שקית אישית למעט הדיסקית

לשאלה מה הצורך בכך הודיעו לנו שאנו יוצאים לקרב וחלילה וקורה משהו הם מעבירים את הפריטים למשפחה, לפנות ערב עלינו על נגמשים ונסענו בשיירה לכיוון התעלה,בדרך בין שריון מצרי מימין ושריון צהלי משמאל שרופים ומעושנים כמו ערימות של גופות משני הצדדים

זה היה קרב שריון בשריון אדיר כמו כן משאיות ענק עם גשר הגלילים תקועות זה היה הכשל הגדול ביותר שלא הצילחו להקים את גשר הגלילים בשעות הלילה הגענו לגדות התעלה והתכנסנו במה שנקרא החצר להתארגנות לחציית התעלה ,

לפתע הגיע אריק שרון עם תחבושת ענק סביב ראשו עודד אותנו ונסך בנו בטחון שאנו משנים את פני המלחמה ירדנו לבירת חיל הים עם זכרוני אינו מטעה אותי הייתי החייל הראשון שירד לסירה המרחק היה כ100מטר ללכת אל הלא נודע הגענו לגדות התעלה המערבית בצד המצרי כבשנו שתי בתים והתמקמנו כשלפתע חטפנו פצצות מרגמה וכבר בהתחלה היו לנו 2 הרוגים ופצועים

זה היה נוראי המ"פ שלנו נכנס כנראה לפניאקה ולא יצא מהבונקר ביקשנו לפעול נגד היורים מעבר לתעלת המים המתוקים ולא קיבלנו אישור לכך באישון לילה התארגנו 3 חיילם בראשותי לצאת לתקוף את היורים ללא אישור המפקדים

הודענו למפקד המחלקה שנתן כביכול אישור בשתיקה הגענו לגדות תעלת המים המתוקים התעלה הייתה מלאת גויות מנופחות של חיילים מצריים שתינו ממי התעלה כי פשוט לא היה לנו מים ומזון לקחנו סיכונים של מחלות זיהומיות אבל לא הייתה לנו ברירה

חצינו את תעלת המים המתוקים והתקדמנו לאט ובחשאי כשלפתע במרחק של כמה מאות מטרים התגלתה החולייה היורה יושבת סביב מדורה שותה קפה ומידי פעם משחילים פגז למרגמה

התקרבנו בסתר עד מרחק כ-70 מטר מהם שלפתי את הבזוקה הכנסנו פגז איפסנו את הטלסקופ ויריתי ישר לתוך הקבוצה ומיד לאחר מכן הסתערנו וחיסלנו את כל החבורה הנאלחת הזו לקחנו את המרגמה
וחזרנו לנקודת האיסוף בהמשך היו קרבות השתלטות על מוצבים קדמיים היו לנו הרוגים ופצועים ומי שניצל מהתופת הזו היה בר מזל בסיפורי הקצר

אני מצדיע לחבריי האמיצים שנהרגו בחציית התעלה אבל ידענו שחציית התעלה תביא את המפנה במלחמה שהיה בעצם יותר פסיכולוגי לצבא המצרי כי חצינו עם רובים ונשק קל ולא עם שריון שרק לאחר מספר ימים הגשר שנבנה היה שפיכת כמיות ענק