בני גראו
ב- 06.10.73 נקראתי להתגייס על ידי השמעת סיסמת הגיוס ברדיו .
למחרת בבוקר הגעתי למחסני החרום .
הגדוד קיבל ציוד ובערב נסענו לאזור גשר בנות יעקב ונערכנו לפלישה סורית מרמת הגולן.
התחפרנו וכעבור מספר ימים הגדוד עלה לרמת הגולן והחליף את החיילים שהיו במוצבים בצפון הרמה. מפקדת הגדוד התיישבה במחנה סורי עזוב במסעדה ברמת הגולן.
משם עסקנו בביטחון שוטף כולל סיורים בקו הגבול הישן ובין המוצבים .עסקנו גם באיתור וסימון נפלים וגם באיסוף גופות חיילים סוריים .
כך התנהלנו עד 21.10.73 . המג"ד נתן הוראה לשני נגמשים שלנו כולל ציוד וחיילים לנסוע אחרי הגיפ שלו ואנחנו עם הנגמשים אחריו עד שהגענו לרכבל התחתון ושם נתנו לנו הוראה להמתין בצד הדרך ולא להתקדם כי הכביש ממוקש .
בדרך פגשתי מכיר שהיה בעמדת מרגמה שירו ללא הרף .עמדנו בצד מול החניה ברכבל התחתון שהיה מלא באלונקות של פצועים והרוגים. מדי פעם הגיע מסוק שפינה פצועים.
לפתע מופיעים שני מיגים סוריים, חשבתי שזה הסוף שלנו. התחלנו לירות עליהם ואז קרה נס גדול.
המיגים לא נפגעו מהירי שלנו וחששנו שהם מתכונים לחזור ולפגוע במסוק עם הפצועים אך הם נבהלו, זרקו את מכלי הדלק ואז ראינו מעליהם שני מטוסים לביא וכמובן הורידו אותם .
למחרת הגיעו לעזרה כוחות צנחנים.
בערב הוצבו שני פרוזקטורים ענקים שהאירו את ההר כבאור יום וכיבוש החרמון הסתיים עם הרבה מאוד נפגעים.
לאחר הכיבוש של ההר התמקמנו במוצב החרמון והגדוד היה מגויס כמעט שנה שלמה.