" אבי, בוא תמשיך אתנו, כאן כולם החבר'ה מנתניה"

את כול שירותי הסדיר עשיתי כמדריך במחנה צאלים. השתתפתי בהקמת חטיבה 500 והייתי משובץ כקשר של מחט 500.

ביום חמישי, 04/10 נשלחתי לחופשת שחרור. ביום שישי מצלצל הטלפון בביתי בנתניה - "חזור !". עם חזרתי, שובצתי עם הסמח"ט כרמלי ז"ל ואתו ירדנו לסיני ואתו העברתי את ימי קרבות הבלימה הראשונים.

לאחר כשבוע, נפצע סמח"ט 460 ואני עם סמח"ט 2 של 500, אוריאל רוזן ז"ל עוברים לחטיבה 460, איתם צלחתי את התעלה.

בוקר ליד שדה התעופה פאיד. השיירה מתארגנת להמשך נסיעה דרומה, לכיוון סואץ.

"אבי, בוא תמשיך אתנו" קוראים לי שני קציני המודיעין של 460, הקצינים מלצר וגרינזייד. "כאן כולם מנתניה". אבל אני - "לא ,אני צמוד לסמח"ט".

הג'יפ שלנו מוביל. הנ.נ עם קציני המודיעין אחרינו. מוטת הגלגלים של הג'יפ צרה יותר מאשר זו של הנ.נ. נוסעים 50 מטר, ופיצוץ אדיר. ה נ.נ. אחרינו עולה על מוקש ומתרסק.

הקשר שישב מאחור נהרג.
את שני הקצינים כבר ביקרתי בבית החייל בנתניה שהפך למקום החלמה.