ג׳ים סטון
שמי ג'ים סטון. נולדתי בארה"ב ועליתי ארצה בשנת 1971.
אני מהנדס אלקטרוניקה בהכשרתי.
בשנת 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, וביקשו ממני להתנדב לצבא כדי לעזור לתקן ציוד קשר בבח"א 27 בלוד.
כשהגעתי למעבדה של חיל האוויר גיליתי כי ציוד הקשר שייך לחברת קולינס בה עבדתי בארהב לרבות מהנדס פיתוח.
בעזרת ידע זה יכולתי לסייע לטכנאים בתיקון התקלות של ציוד הקשר למטוסים. התברר שהציוד הזה היה מיועד למטוסי תובלה ומפני שהמצרים חסמו רק את תחומי הקשר תא"ג (UHF) – (תדר אולטה גבוה) ולא חסמו את קשר התג"מ (VHF) – תדר גבוה מאד), לכן היה חשוב מאד שלפחות ציוד הקשר תג"מ יעבוד.
מטוסי התובלה לא יכלו לטוס לתעלה בלי קשר התג"מ. מיד לאחר מכן ביקשו ממני מהתעשייה האווירית בלוד, לעזור להם להתקין ציוד קשר ת"ג HF (תדר גבוה) על מטוס שמיועד היה להביא את משה דיין למחרת בבוקר לתעלה.
בסיום ההתקנה עמד לידי דני שפירא וביקש לדעת אם יש קשר עד לתעלת סואץ. המלצתי לו ליצור קשר עם התעופה האזרחית בקהיר באמצעות הרדיו שזה עתה התקנו. הוא אמר לי שהדבר לא כדאי היות וברגע שאנחנו נדבר באנגלית, המצרים יבינו מיד שמדובר בישראלים.
לכן כדי לוודא שהמכשיר אמנם תקין, אני עם המבטא האמריקאי הנצחי שלי הייתי זה שהתקשרתי לשדה התעופה האזרחי בקהיר בהסוואה שאני ממטוס אמריקאי וביקשתי לדעת מהו מזג האוויר.
קיבלתי תשובה והודיתי לקהיר על כך. שפירא לא הגיב, הוא הבין שמכשיר הקשר HF פועל כהלכה עם ביצועים טובים.
באותו הזמן התחילה רכבת אווירית של חיל האוויר האמריקאי עם אספקה לצה"ל. הם השתמשו במערכות הקשר של HF ונתקלו בתקלות שלא יכלו להתגבר עליהן.
היות והפיקוד של חיל האוויר האמריקאי ישב בשטח של אל -על, מישהו מאל-על ביקש ממני לסייע להם. כאשר ראיתי את מערכת הקשר HF של האמריקאים, גיליתי להפתעתי שכבר עבדתי על המערכת הזו בהיותי עדיין בארה"ב.
המפקד האמריקאי של המבצע ביקש ממני לעזור לו לתקן את כל הציוד. גייסתי טכנאי שעבד אצלי ושכבר היה מגויס לחיל האוויר ובמשך 8 שבועות הצלחנו לתקן את כל התקלות שהיו במערכת.
בסוף המלחמה מפקד חיל האוויר האמריקאי היה מאד מרוצה שהקשר שלו עבד במשך חודשיים ברציפות. הוא שאל אותי אם בתמורה הוא יכול לעשות משהו עבורנו, השבתי לו שאני והטכנאי מעולם לא ראינו את פנים מטוס הגלקסי C5A. בו במקום, הניח הכל והעלה את שנינו לסיור אישי בתוך אחד מהמטוסים שהיו על הקרקע. שוב הודה לנו וכך נפרדנו.