ילדה בת 8, ואחיה בן 5 ערב ראש השנה נוסעים לעשות חג עם אבא שתופס קו בקוניטרה ונשאר כמפקד תורן.

במהלך החג לאחר הקידוש והברכות קיבלנו הוראה לרדת לבונקרים. שהינו בתוך הבונקר עד צאת החג והורדנו מהגולן בהוראה שניתנה להוריד את כל המשפחות והחיילות הבנות מהגולן.

ואז... ערב יום הכיפורים אבא חוזר הביתה ונותן הוראה לבן שושן הנהג להוריד את כל הקצינים לביתם. אנחנו הילדים חולצים לו נעליים והוא לוגם את מרק העוף לפני הצום.

טלפון מבשר על לחזור במהרה לגולן. אבא לא ממתין שבן שושן הנהג יחזור עם הרכב וצועק "המלחמה לא תתחיל בלעדי..." הוא רץ לכביש הראשי ותופס טרמפ... ומאז ועד להפוגה לאחר כשבועיים לא שמענו אות מאבא.

הופיעה האות שהודיעו שהגדוד יורד להפוגה ל24 שעות לכפר גלעדי... אמא לא חשבה פעמיים וב5 לפנות בוקר בא הנהג לקחת אותנו לפגוש את אבא! בזיכרון של נערה צעירה אבא ושאר החיילים עם זקנים עם מדים מפוייחים, עייפים, וברקע נשמעים סיפורים על חברים שלא חזרו מהקרב, חבילות של הועד למען החייל, סיגריות וחווה אלברשטיין אחת שעומדת על אחד הטנקים ושרה לחיילים...

אבא שלי ראה אותנו הילדים היחידים, הרים אותנו בשתי ידיו ואת הנשיקה שלו לא אשכח לעולם!

זה היה האבא הגיבור שלי- מלך העולם שאת ליבו ונשמתו נתן למדינה שכל כך אהב! יהי זכרך ברוך❤️