אמא רוכנת על קברו של אחי בוכה וזועקת, אני ילדה קטנה ומפוחדת עומדת בצד... 33 שנה מיום נפילתו של אחי יוסי ז"ל ועד יום פטירתה של אימי ז"ל חיי היו מלווים באזכרות, ימי זיכרון והרבה עצב. היה אסור לדבר על יוסי שמא אמא תשמע.

אחי היה בנה בכורה האהוב והמיוחד של אימי שהעריץ אותה מאוד, ואף שנותרו עוד 7 אחים ואחיות אימי לא הצליחה להרים את ראשה לעולם ולהמשיך. יחד עם זאת, גדלתי ובניתי משפחה לתפארת ויחד עם אחיי ואחיותיי ממשיכים בחיים לצד הזכרון הכבד.