מועלה זיכרון לזכרו של ישראל באוכמן ז"ל יליד 1933 ששרד את השואה והתגייס לגולני בשנת 1951. ביום כיפור היינו בבית הכנסת כאשר החלו רחשים בקהל ואנשים עזבו בחופזה את בית הכנסת. גם אנחנו חזרנו הביתה והקשבנו להודעה שהגיעה ברדיו על פתיחת המלחמה.

אבא ישר הלך לארוז תיק ועלה על מדים כשבדלת הופיע שליח עם צו. נסענו לנקודת המפגש עם שכן בהיה בבעלותו רכב. התחושה היתה שאבא נוסע ולא יחזור. הפרידה היתה מרגשת. בגלל גילו של אבי ומכיוון שהיה לו רשיון למשאית הוא נשלח לשק"ם שם קיבל משאית מלאה בכל טוב וירד עימה לזירת הלוחמה. אבא חצה את התעלה אחרי הכוחות של אריק שרון ואף פגש את בן דודי שהיה בסדיר בצד השני של התעלה.

אבא סיפר על המוני גוויות מצצרים ורקם שרוף ופגוע לצידי הדרך. חיות בר פגעו בגופות החיילים המצרים ונראו מראות קשים. במהלך הימים אף זכה להתקפה של מטוסים מצרים שגרמה לו להסתתר בתוך מוצב מצרי מלא בגוויות חיילים מצרים. אבא היה גאה על חלקו הפעוט במלחמה למרות שלא לחם כחירניק אבל עדיין הרגיש שתרם והביא ערך מוסף.