מלחמת יום הכיפורים שלי, 6 באוקטבר 1973. שירות מעל שנה במעוז מפצח ג' בגזרה הדרומית בתעלת סואץ, צפונית למעוזי הכפר והמזח המפורסם, שם שירתתי כאלחוטן המעוז שהיה הדמות המרכזית במעוז.

זוכר שבאחת היציאות הביתה יחד עם אלחוטן ממעוז אחר שלימים היה עברין כבד מפרדס כץ, הגענו למשמר הנגב. היינו מגודלי שער לפי צו האופנה של אותם הימים ונקלענו לפשיטה של משטרה צבאית. חברי שהיה הר אדם וחזק נאבק בשוטרים הצבאים נאלצתי להתערב לטובתו. הגיעו ניידות משטרה צבאית ומצאתי עצמי במעצר בפקוד דרום.

נשפטתי לחודש מאסר ו"בלתי" בכלא 4 וכלא 6. דווקא הסתדרתי לא רע כי נתתי שירותי קשר לפיקוד בכלא ואף יצאתי לחתונה של אחי. חזרתי למעוז ומשם התגלגלתי לאום חשיבה בעיצומה של תחילת מלחמת יום הכיפור. אום חשיבה שבסיני הייתה חמ"ל פיקוד דרום.

ההפגזה הראשונה במלחמה ממטוסי אויב הייתה שם וגם ההרוג הראשון במלחמת יום כיפור. במקום היה רוב ברור למין ה"חלש". אני, שבנעורי נחשבתי לגברבר נאה, בשירותי הצבאי הייתי הבדרן של היחידה - תמיד עם חיוך ושביתי כמה לבבות. בחמ"ל באום חשיבה הייתה אוירת נכאים. חטפנו מידי פעם הפצצות מהאויר וחיילות וגם חיילים היו בפניקה. נסיתי להעלות המורל והייתי נסיך הבנות.

גורדיש אלוף הפיקוד הבחין בי. קרא לי ואמר לי "מה שמך" אמרתי לו "צבי צור". ענה "אתה יודע שהיה רמטכ"ל בשמך" אמרתי לו ש"כן" ואמר לי "מרגע זה אתה האלחוטן שלי" בנוסף לאלחוטן מהמילואים שהיה צמוד לגורדיש שנים. לקח אותי לסיור אצל הבנות וניסה להעלות המורל שם בהצלחה חלקית. יצאתי עם גורדיש לגיחות בשדה הקרב. ראוי לציין שגורדיש היה איש מאד אמיץ ולדעתי נטל סיכונים מיותרים בביקוריו בחזית. את החמ"ל ניהל בעיקר הרמ"ט תא"ל אורי ברלב ביד רמה.

באותם הימים צולמתי ללא ידעתי לתמונה הכי מפורסמת במלחמת יום כיפור ורק לאחר כמה שבועות נודע לי על כך. כעבור כמה ימים הגיע לחמ"ל באום חשיבה אלוף טליק סגן הרמטכ"ל - איש פשוט וצנוע ואהוד מאד. ולאחריו הגיע גם רא"ל מיל' חיים ברלב כמפקד חזית דרום.

יום לאחר צליחת התעלה ב-15 לאוקטבר ניתנה הוראה לצאת עם חפ"ק האלוף לתעלה ולצלוח למצרים. איתי היו שלמה רינגלר ז"ל מאשקלון. שנינו היינו בין 5 סדירים, והיתר היו מילואימניקים. מפקד הכח היה סא"ל דרור למדן מקיבוץ נגבה ורס"ר החפ"ק היה אורי קדם מאשקלון. הגענו לחצר המוות. נפתחה הפגזת תופת, ראיתי עשרות גופות, שלמה רינגלר ואני רצנו והסתתרנו מתחת לטנק. למקום הגיע הכתב אלי לנדאו, משכתי את רינגלר והצלתי חייו.