אברהם וולף
יום חמישי, כמדריך בקורס קצינים שזה עתה חזרנו מסיור בקו המעוזים בתעלת סואץ, חשנו את המתיחות הבטחונית בגבול המצרי לקראת מלחמה. יום שישי - ערב יום כיפור אני מעביר הדרכות בהתגוננות אב״כ לחיילי הבסיס שלי, טלפון מצביקה: ״אני זקוק לך להעביר את ההדרכה גם לחיילי הפלוגה שלי״ שמחתי לעשות זאת כי ידעתי שהם וצביקה בראשם, הם חוד החנית של חיל הקשר במשימות המיוחדות והמורכבות ביותר בצה״ל כמו למשל מבצע ״אביב נעורים״ שהתקיים מספר חודשים קודם לכן בו נדרשו לוחמי הפלוגה לשוט בספינות טילים בסמוך לחופי בירות בלבנון על מנת לספק קשר ישיר בין לוחמי סיירת מטכ״ל בראשות אהוד ברק לחיסול חוליות טרור בלב ביירות בהצלחה רבה.
למחרת בבוקר יצאתי למשימה שהוטלה עלי ומיום זה לא ידעתי ולא שמעתי מה קורה אם אחי צביקה ביודעי שהפלוגה שלו תידרש לבצע את המשימות הנועזות ביותר על מנת לספק את התקשורת הנחוצה למטכ״ל עם הכוחות הקידמיים ביותר. לאחר כ 10 ימים של חוסר מעש בבסיס העורפי עקב פיזור קורס הקצינים התנדבתי לרדת לסיני למקום בו דרושים תגבורת כח אדם ונשלחתי למרחב שלמה בו הוקם פיקוד מרש״ל ואני התמניתי כקצין ההספקה של הפיקוד החדש. במסגרת תפקידי יצאתי לסיורים מוטסים לספק את הצרכים הלוגיסטיים ליחידות המיוחדות במיצרי טיראן בכניסה לים סוף ובפסגות ההרים ללוחמי מודיעין וקשר ולחטיבות והגדודים במרחב הלחימה הענק. עקב היותי במפקדת הפיקוד בו היו מכשירי טלפון קווי התקשרתי לעדכן את הורי המודאגים לנוכח העובדה ששני בניהם היחידים נמצאים בחזית גזרות הלחימה והידיעות על נפגעים רבים גרמו לדאגה רבה. שוב ושוב קיבלתי תשובה מאימי הבוכה: ״לא שמעתי כלום מצביקה״ ״אולי תבדוק אתה בצבא מה קורה איתו?״ הרגעתי אותה אבל בתוכי דאגתי כי ידעתי שהוא נמצא במוקדי הלחימה העיקריים.
קציני הקשר ניסו סייע לי ודיווחו לי שהיחידה של צביקה חצתה את תעלת סואץ עם הכוחות המתמרנים ואין ידיעות נוספות שיכולות לשפוך אור על אודותיו של אחי הבכור. בינתיים החלו בפיקוד בתכנון ובהכנות לביצוע מהלך צבאי טקטי נועז שיכול לשנות ולהכריע את המלחמה: לבצע איגוף דרומי של כוחות שיריון וחי״ר לשדות הנפט מדרום לתעלת סואץ. נחתות (ספינות שמגיעות לחוף) חיל הים הגיעו לחוף והחלו להעמיס טנקים, זחל״מים, חיילי חי״ר, הנדסה וצוותים מקצועיים עסוקים בזיווד הכלים כולל אני שדואג לכל מחסור בתחמושת, דלק ציוד ומזון ללוחמים.
לפתע אני רואה את צביקה אחי עולה לקראתי לספינה ומזהה אותי וצועק : ״אברומה״ התחבקנו, הוא נישק אותי כאח בכור לאחיו הקטן ושאל לשלומי ולשלום ההורים שלנו. אמרתי לו שאני מיד רץ לטלפן להורים המודאגים כשהוא מוסיף: ״תגיד להם לשלוח סיגריות״ המבצע בוטל עקב גילוי הביון האמריקאי ולאחר ימים המלחמה הסתיימה. צביקה אחי הוא הגיבור שלי