שירתתי בחיל ההנדסה הימית כשלם יחידתי שצלחה התעלה.
לאחר 4 ימים של פרוץ המלחמה קיבלתי פקודה להגיע לגדוד שנמצאים בחזית כי שליש היחידה נפצע ואני אמור להחליף אותו

נסעתי בטרמפים עד לרפידים ושם אספו לגדוד שמתנהל קרב מול המיצרים שכבתי בשוחה שמעל הראש שורקים לי כדורים, בבוקרהתיצבתי באוהל השליש העמוס בחבילות ומכתבים ממשפחות למסירה לחיילים הנמצאים בשטח הלחימה,

סידרתי הכל לפי שמות החיילים בפלוגות ובנוסף צירפתי משכורות לחיילים וכל זה נמסר לרס"ר הגדודי שהיה מחלק אוכל, חבילות ומכתבים וכסף לכל מ"פ פלוגתי.

זה היה השגרה היומית.

לאחר חודשיים ב 10/12/73 הייתי אמור להתחתן המגד אמר לי שהוא מוכן לערוך החתונה על דוברה בפאיד ויארגן 2 מטוסים להביא האורחים לשטח,

דיברתי עם אבא שלי שדחה ההצעה והתחתנתי בבית כנסת שערי שלום בלוד ומסיבה באולם ברמלה

חזרתי לגדוד לאחר 4 ימי חופשת חתונה. הייתי עד לחתונה על דוברה עם הרב גורן האגדי היה פרסום עולמי.

לקראת הפסקת האש חיילי המילואים היו אמורים לקבל תשלום על הימים ששירתו ובמקביל לקבל תלוש לביטוח לאומי עם חתימה ליד ולקבל תשלום,הייתי לנסוע לבנק לא היו מוכנים לחכות עוד יום/יומיים חתמו ללא קבלת כסף ויתרו על זה כי רצו להגיע הביתה. הצטבר הרבה כסף עקב ויתור של החיילים דווחתי למפקד שהורה לי לדווח למת"ש וסכום גבוה הוחזר לאוצר.

המשכתי לשרת בקבע עד 30/12/87 יום השיחרור ממפח"ש.