לא הפכתי לז"ל בזכות חבילת ניירות בכיס השמאלי של סרבל השריונאי

שמי חיים בן מוחה ת.ז.068064658 מס. אישי 2077740. שרתתי בסדיר כמפקד טנק בחטיבה 188 והשתחררתי ביולי 72.

כשפרצה המלחמה לא הייתי מצוות עדיין למילואים.

הגעתי במוצ"ש למקום הכינוס וחשבתי שאצטרף ללחימה בגולן עם 188. אבל הסיעו אותנו למחנה שדה תימן וצוותו אותנו בצורה חפוזה,

אוסף אנשים שלא הכרנו אחד את השני חילקו לנו דפים של פקודות ונוהל קרב וכו', לא היה זמן לקרוא אז קיפלתי אותם ודחפתי לכיס הסרבל על החזה מצד שמאל - דבר שיציל אותי בהמשך.

קיבלנו טנקים במצב ירוד שבעצם הגיעו לשם לטיפול 600 , בלי זיווד בלי קשר ובלי מקלעים,רק מעט תחמושת ואמרו לנו שבהמשך יספקו לנו את הכל (שום דבר)

לא היו מובילים אז אמרו לנו לנוע על זחלים לתעלה והתחלנו לנסוע בלילה. בטנק שקיבלתי הייתה נזילת שמן מהממסרה, אז לקחתי על הסיפון כמה ג'ריקנים של שמן, ועצרתי מידי פעם להשלים את השמן שנזל.

כל הכח התקדם ואני נשארתי טנק בודד בלילה בלי קשר,ומנסה למצוא את הדרך לחבור ליח'.
בבוקר הגענו ונפלנו ישר לקרבות הבלימה. לקחתי מקלעים ,אפיסקופים וכל מה שאפשר מטנקים שנפגעו.

היה בלגן גדול, טנקים לחמו ונפגעו, וכמובן לוחמים שנפגעו ונהרגו. מה שנשאר מהיחידות צרפו יחד ליח' חדשה וכך הלאה.

הייתי בטוח שאפגע רק לא ידעתי מתי ואיך אפגע. וזה הגיע ב- 15 לאוקטובר , קיבלתי טיל סאגר בחזית הטנק ,תחמושת התחילה להתפוצץ ופרצה שריפה עצומה וגזים.

נטשנו את הטנק ומיד הגיע טיל שני ונפגעתי מרסיסים בבטן ובחזה.

שניים מהרסיסים חדרו דרך כיס שמאל, חדרו את כל חבילת הניירות שהזכרתי קודם, חדרו לחזה שלי ונעצרו כנראה במרחק אפסי מהלב. נשארו לי עד היום צלקות אלה על הפיטמה השמאלית.

בטנק שעל יד ראו שהטנק שלי נפגע ובאו לחלץ אותנו.הכניסו אותי לטנק שלהם, ועשו טעות שהורידו לי את הקסדה.

הגיע טיל שלישי שהתפוצץ על פתח טען ,נשרפתי בפנים,פרפורציה בשתי האוזניים ורסיסם קטנים בראש ובכתפיים.

משם לפינוי לתל השומר , והדגש הוא על חבילת הניירות שעצרו את הרסיסים בחזה.