עפר חוט
הייתי סג"מ צעיר (חודשיים) קצין בגדוד 404 בגזרה הצפונית של התעלה.
השקם בבוקר מעירים אותי ושולחים אותי להצטרף כקצין תצפית קדמי (קת"ק) בגדוד 9 - גדוד שריון.
השתתפתי בקבוצת פקודות אצל המפקד הגדוד- סא"ל יום טוב תמיר. הוא אמר שבשעה 18:00 תיפתח מלחמה ועלינו להיות מוכנים בעמדות "שובך יונים" -הרמפות בין המוצבים על התעלה.
למען ההיסטוריה - יש ויכוח האם הוא אמר תיפתח מלחמה או יחל יום קרב.
אני צורפתי לפלוגה של סרן דביר (טנק הקצינים) לטנק של סגן יובל נריה ( קיבל את עיטור הגבורה), בתור איש צוות חמישי. כפי שכולם יודעים יש מקום לארבעה.
בשעה 13:50 עברו מיגים מעל הראש שלנו ותקפו את מפקדת הגדוד.
קפצנו לטנקים והחלנו לנוע לכיוון התעלה שאני חצי גוף חשוף.
אחרי תנועה של שעה בערך נכנסו לתוך אזור "מוכה אש".
מתברר שהמצרים ישבו על הרמפות שלנו וטווחו אותו.
סטינו מהמסלול העיקרי ואחרי זמן קצר שקענו בביצה. טנק שבא לחלץ שקע גם הוא.
יובל עזב אותנו על טנק שלישי ואנחנו חיכינו לחילוץ. למזלינו היינו מוסתרים.
בלילה עוד הספקנו לירות בקומנו מצרי שעבר בסמוך. בלילה חלצו אותנו והגענו לתאג"ד- שם המראות היו מזעזים.
ניסינו לארגן 5 טנקים ( אני שוב חמישי) שאחד מהם, שאני הייתי עליו, היה "טנק הקצינים".
היו כל מני בעיות וחזרנו לתאג"ד.
למחרת חזרתי לסוללה שלי בגדוד 404 ושימשתי כקצין סוללה (ק"ס) עד סוף המלחמה.
ירינו כמובן לפי מטרות שקיבלנו מהחזית.
למזלינו למרות שקיבלנו אש נ"ס כלומר אש לכיוון שלנו לא היו נפגעים בסוללה.
למדנו לטווח את המצרים ולהסיט את האש רחוק מאיתנו.
הם האזינו לרשתות שלנו וכך הצלחנו להרחיק את האש מאיתנו.
סרן עפר חוט