N12

הזיכרון שלי מלחמת יום הכיפורים

חזרה

דידה מנקין

חיל השריון
חטיבה 188
ללא קרב ספציפי

טנק "שוט קל" עם תותח 107 מ"מ.

דידה מנקין, רס"ן בדימוס ח"ט 679, כותב לכבוד הפצוע שמואל אסקרוב. טנקיסטים ששומעים על טנק "שוט קל" עם תותח 107 מ"מ, מרימים גבה ואומרים שאין חיה כזאת, שהרי הפגזים הרגילים של ה-"שוט קל" ו-"המטאור" הם בקוטר 105 מ"מ. אז איזה תחמושת יורה הטנק הזה? פתרון התעלומה יהיה בסוף הכתבה.

הטנק הזה, שמספר ה-צ שלו 810501, עבר קרבות קשים וגם עשה הרבה קילומטרים. במהלך יום רביעי של הלחימה ,10/10/73, במסגרת כוח "חולץ" שהייתי מפקדו, היו לי 7 טנקים "שוט מטאור" וטנק אחד "שוט קל" [צנטוריון משופר עם מנוע דיזל {אבל בלי יכולת לחמם קופסא "לוף" על יציאת צינור הפליטה של מטען העזר}. תוך כדי הקרב בשעות הבוקר, תחת הפגזה ארטילרית כבדה, הלך לי ההיגוי בטנק, בניסיונות התמרון נחת לי על הצריח חוט כינון של טיל "סאגר". הבנתי במהירות שהטיל השני יפגע בטנק, נתתי פקודה לצוות לנטוש, ולששון מט"ק ה-"שוט קל" לרדת מהטנק ולפנות את הצוות שלי לאחור -ותפסתי פיקוד על ה-"שוט קל" שלו, [בהמשך התברר שהטיל השני פגע בפלטת בזוקה שמגינה על הזחל והטנק לא נדלק].

הסיפור שהיה על הטנק הזה, שהייתה לו פגיעה קשה בתותח ובבסיסו והיה שייך לשמואל אסקרוב [סמג"ד 53 מחטיבה 188] שנפצע במוצאי יום כיפור באזור תל חזקה ופונה לבית החולים בצפת. הטנק הגיע לעלייקה. תותחו הוחלף [כנראה מטנק פגוע שתותחו היה תקין], הוחזר לכשירות וששון עלה עליו עם צוות שריכז בעזרת סמח"ט 679 לוי מן ז"ל. שמואל אסקרוב הרגיש שהוא כשיר לחזור ללחימה, ברח מבית החולים, חזר לצוות ולטנק אחר. ביום שלישי, בקרב שהיה באזור הבוסטר, הוא נפגע בשנית פגיעת ראש קשה ונשאר בחיים. כאמור, ביום רביעי עליתי על ה-"שוט קל" והמשכתי בלחימה ביום שהיה יום ה-"מפנה" [צה"ל הצליח להדוף את הסורים לשטחם מעבר לקו הסגול], ובערב נכנסנו לחניון לילה באזור עין זיוון. למחרת ביצענו את הפריצה לסוריה על ציר "אמריקה". במהלך הקרב התותח הפסיק לתפקד כתוצאה מהפגיעה הקשה שהייתה בבסיסו והסתערתי לסוריה רק עם מקלעים. המפקד עמוס בן דוד נהרג, ומהכוח שהכיל 11 טנקים - חזרתי עם 3 לקוניטרה.

סא"ל מחטיבה 179 האיץ בי לארגן את הטנקים למגננה ודאג לחוליה טכנית לתיקון התותח, למחרת נכנסתי שוב למובלעת הסורית עם 179 שחטפה אותי לשורותיה. ביום שלישי חזרנו ל-נפח להתארגנות, ובמוצאי שבת, שבועיים אחרי תחילת המלחמה ירדנו תוך לילה עם 30 טנקים מרמת הגולן לסיני. למחרת עברנו את תעלת סואץ על הגשרים לכיוון פאיד, סואץ, נמל עדבייה, ג'בל עתקה עד הק"מ ה-101. אחרי הפסקת האש, החימוש בדק, והתברר שמרוב ירי נשחק התותח וגדל מ-105 ל-107 מ"מ (לתותחנים שעמ"מ) ובמצרים החליפו את התותח ל-105 המקורי.